הרבה מעות כו\'

1 במסילת ישרים יג מובא:
עוד אמרו (ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתל; ראה תנא דבי אליהו כו) עד שאדם מתפלל על דברי תורה שיכנסו בתוך מעיו יתפלל על אכילה ושתיה שלא יכנסו בתוך מעיו
4 איך אתה מגדיר את האני שחושב , איפה הוא , מה התכונות שלו וכו'

1. אתה מצטט חלקית מדרש תנחומא שמובא במסילת ישרים, ומצפה שאדע במה מדובר? אני מאד מוחמא, אבל נדמה לי שמן הראוי שדבר כה נידח יצוטט במלואו אם אתה רוצה לשאול לגביו משהו. לא ראוי לצפות שאעשה עבודת חיפוש כדי להבין על מה דיברת. אגב, ניסיתי והחיפוש בפרויקט השו"ת לא הניב מאומה. אין לי מושג למה הכוונה. איני עוסק באגדות, וכנראה צריך לראות את הדברים בהקשרם.
2. איך אתה מגדיר את הגוף שלך? האני שלך הוא החלק הרוחני שלך. אין לו מיקום כי לרוח אין מיקום. איני רואה מדוע נדרשת כאן הגדרה נוספת. אגב, אם האני הזה רוצה, אוהב, מתרגש, שונא, מתקמצן, כואב, אז אתה כן מבין מהו? אין כאן שום לולאה שקשורה לחשיבה דווקא ושום לולאה בכלל.

בס"ד ב' בחשון פ"ג

הלשון שהובא במס"י מובא גם בתוס' כתובות קד,א בשם 'מדרש', אלא ששם נאמר 'יבקש רחמים שלא יבואו מעדנים לתוך גופו'. ובתנא דבי אליהו פרק כו (מהד' איש שלום) נאמר: 'יבקש רחמים שלא יבואו אכילה ושתיה יתירה בתוך מעיו'. כן מצאתי ב'בירור המקור' שב'פורום לתורה'.

ונראה ברור שהבעיה היא בבקשת 'מעדנים' ו'אכילה ושתיה יתירה', שההימשכות אחרי מעדנים ומותרות – פוגמת באובייקטיביות החשיבה של הלומד וביכולתו להתמיד בבקשת האמת. אך לא בהימנעות ממה שצריך באמת.

בברכה, מנשה ברקאי בוך-טרגר

2. הרב,
אם החשיבה רק מרכיב באני אז אם ככה אז מדוע לא תאמר אני הולך משמע אני קיים.

יש טור על הקוגיטו. שם הסברתי.

363