השגחה פרטית

שלום יוסף. כמה הערות. 1. לא זוכר קטע של הרב קוק, אבל למה זה יעזור לך? 2. אם אתה חושב אחרת, אז זהשאני סובר משהו לא מחייב אותך. 3. אם הספקנות היא לגבי מעורבותו של הקב"ה בעולם, איני רואה מה הבעיה. גם אם אינו מתערב, יש לעשות את האמת מפני שהוא אמת (רמב"ם תחילת פרק י מהל' תשובה). זו הדרך הנכונה אז למה זה משנה אם הוא מעורב? גם חז"ל אמרו ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא. 4. הדרך האמונית-הלכתית היא הנכונה, היא גם מאפשרת לנו להיות רציונליים ולפעול באופן רציונלי, מה שלא אפשרי בעולם חילוני-אתאיסטי. אז זה גם האמת וגם מהשנותן תחושה טובה יותר. מה רע?! 5. אדם בוגר צריך להשתחרר מהנחות שהוטבעו בו בילדותו ולגבש לעצמו תפיסת עולם. הוא גם יכול וצריך להשתחרר מהתלות הרגעית בקב"ה כמו שמשתחררים מהתלות בהורים. להמציא לעצמך תזה של מעורבות אלוהית בעולם רק כדי לתת מענה למצוקה הילדותית של הצורך בתלות זה בדיוק מה שאני קורא להשתחרר ממנו. אנחנו אנשים בוגרים ולנו הסמכות והאחריות למעשינו ולמה שקורה לנו (שכמובן לא תמיד בידינו. לא נעים, אבל זו האמת ושום המצאה לא תשנה זאת).