התגלות אלוהית

הבחירה החופשית כשלעצמה אכן מרמזת על כך שמטרת הבריאה נעוצה בבחירה החופשית שלנו, אך אפשר להוכיח זאת גם באמצעות טיעון פילוסופי, שהרי כל דבר שאלוהים רצה להשיג באמצעות הבריאה – הוא יכול היה לעשות בעצמו, אם אלוהים ברא את העולם כדי ליהנות מעצי דקל – הוא יכול היה להסב לעצמו את ההנאה הזו גם בלי לברוא עצי דקל לשם כך, הדבר היחידי שאלוהים לא יכול לעשות זה לעשות שאנשים יבחרו באופן חופשי, כיון שאם הוא יעשה זאת – המעשה של האנשים כבר לא יהיה חופשי, בחירה חופשית היא הדבר היחידי שמהווה חידוש ויצירה יש מאין, כך שבהחלט נראה סביר שמטרת הבריאה עוברת דרך הבחירה החופשית של בני האדם.

למה זה לא הגיוני להניח שמטרת הבחירה היא שנבחר בטוב? נכון שבחירה בטוב מובילה גם לחברה תקינה, אבל זו לא סיבה לשלול את הבחירה בטוב בתור הוראות היצרן. זה הרי טבוע בתוכנו בצורת מצפון, זו הדרך הכי יעילה של היוצר להעביר לברואים שלו את ההנחיה.

זאת כבר שאלה אחרת, גם בהנחה שמטרת הבריאה נעוצה בבחירה החופשית של האדם – עדיין יתכן שהמטרה היא הבחירה בטוב ולא בעבודת ה', ההנחה הסבירה היא לא כך בגלל שמוסר – עם כל חשיבותו – נתפס כאמצעי ולא כמטרה, שום אדם לא מקים אוניברסיטה כדי שהסטודנטים שלו יכבדו אחד את השני, גם אם יתכן שבמידה והם לא יכבדו אחד את השני הוא יסגור את האוניברסיטה – עדיין המטרה של האוניברסיטה צריכה להיות מטרה חיצונית.
אתה יכול לשאול מדוע אלוהים לא נטע בנו את כל מצוות התורה באותו אופן שנטע בנו את המוסר, ועל כך יש להשיב בתרתי, א) הוא לא נטע בנו את המוסר, המוסר נטוע בנו ממילא בגלל שהנשמה שלנו נאצלת ממנו, והוא עצמו טוב באופן מוחלט ואינסופי, (הטוב אינו תכונה של אלוהים אלא העצם שלו, אלוהים הוא אידיאת הטוב), ב) יש משמעות לציווי האלוהי בלי קשר לשאלת התוכן, המטרה המרכזית של התורה היא שאנו נציית לאלוהים ובכך ניצור אקט של עבדות וכפיפות אליו, (מטרת הבריאה היא כבוד ה', כמו שמפורש בתנ"ך ובחז"ל בכמה מקומות, כבוד זהו נתינת המקום הראוי לדבר בעל ערך, העולם נברא כדי שניתן לה' מקום בכך שנציית לו ונקדים אותו לרצונות שלנו), כך שבלתי אפשרי היה לטעת זאת במצפון המוסרי שלנו.