חיוב מקרא מגילה לא מוזכר במגילה גופא…

שו"תקטגוריה: הלכהחיוב מקרא מגילה לא מוזכר במגילה גופא…
בעל קורא צרוד ומטורלל. שאל לפני 3 שנים

בדקתי וחיוב מקרא מגילה נדרש\נלמד מפסוקים.
כותבי המגילה [ברוה"ק ?] לא טרחו לכתוב בפירוש חיוב כזה. [או החליטו לא לכתוב את זה בפירוש]
דווקא חיוב משתה מופיע שוב ושוב וכן חיוב משלוח מנות ואף מוזכר שעשו כן בשנה הראשונה של הנס.
מתנות לאביונים מוזכר רק פעם 1. ולא מוזכר שעשו כן בשנה הראשונה.
 
האם ניתן להסיק מכך שהחשיבות היא כך :
1. משתה ושמחה-סעודה.
2. משלוח מנות.
3. מתנות לאביונים.
4. מקרא מגילה. 
?
 
אני לא שואל על הסדר שמקרא מגילה מקויים ראשון בלילה וביום ורק אחר כך שאר המצוות [זה מטעמים צדדיים של הל' תפילה שלא מקדימים בשלום אדם כ"ש לא שולחים לו משלוח מנות, וכן לא תאכלו על הדם] אלא מה יותר חשוב ? במה להשקיע את מירב המשאבים..
 
ואולי להספיק לטרטר את הבעל קורא על כל פיפס ולחזור שוב מתחילת הפסוק… ואחר כך ללכת לשמוע שוב בעוד מניין… פשוט לשמוע ברגוע. ולהשקיע את המשאבים בסעודה נעימה ומוצלחת במשלוחי מנות מתאימים ובמתנ"ל … יותר מהמשאבים שמפנים למקרא מגילה…

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

אין שום דירוג של חשיבות לפי הפשט מול הדרש. אמנם רא"ו בקונטרס דברי סופרים ניסה לדייק מהמדרש של "יפה שיחתן של עבדי אבות" שהפשט חשוב מהדרש, אבל אין משם ראיה כלל. מה שנדרש מהמקרא ו/או נקבע בתקנת חכמים חששוב לא פחות ושווה השקעה לא פחות ממה שכתוב להדיא בתורה.

בס"ד י"ג באדר פ"א

לפי מיטב זכרוני, מי שלא שמע בבירור כמה מילים מפי הקורא – יכול לקרוא את הפסוק במהירות מתוך החומש שבידו ולהמשיך לצאת בשמיעה מה'בעל קורא', ואין המיעוט שהוא קורא שלא ממגילה כשרה מעכב (ובלבד שלא תהיה 'קריאה שלא כסדר'). דומני שרב בית הכנסת יכול להסביר זאת לקהל, ויחסוך בכך טירחא יתירה של ה'בעל קורא'..

בברכה, יפאו"ר

לצרידות מועילה גמיעת ביצה חיה שקורין 'גוגל מוגל'.

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שנים

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. כא לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל-שָׁנָה וְשָׁנָה. כב כַּיָּמִים אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. כג וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר-הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר-כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם.

את המשתה ושמחה הם כבר עשו לפני מה שכתב מרדכי. וכדי לקיים את שאר מצוות החג יש קודם לקרוא את אשר כתב מרדכי.

אריאל הגיב לפני 3 שנים

האם ניתן לצאת ידי חובה בזום? והאם חייבים מגילת קלף ?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

לגבי זום, ראה כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%95%D7%9D

לגבי קלף, כן.

השאר תגובה

Back to top button