חלוקה שוויונית במשאב ציבורי
נניח שיש איזו חניה מאחורי איזה בניין משרדים שמשום מה אף אחד לא מכיר חוץ משני אנשים. אחד כמעט תמיד מקדים את חבירו ואז נוצר מירוץ חימוש ביניהם מי מגיע קודם. חבירו מציע לחלק ביניהם את הימים כך שכל אחד יוכל להגיע בזמן שנוח לו. האחד חושב שעדיף לו להקדים (קל לו יותר מחבירו או שהוא עקשן יותר) מאשר להפסיד חצי מהימים.
האם במרחב הציבורי החינמי כיון שעובדים על בסיס הקודם זוכה אין גבול לזכיית הקודם, או שבמקום שקל ונוח לארגן חלוקה שוויונית חובה לארגן כזאת. בחוק מסתמא כל דזריז גבר. האם בהלכה יש משהו אחר?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
אני לא חושב. בטח לא בהלכה. יש מקום לדון על מוסר, מידת סדום וכדומה. אבל בפשטות אין כאן מידת סדום כי כאשר האדם מפסיד מותר לו לעמוד על זכויותיו. מידת סדום זה כשאתה לא מפסיד והשני נהנה.
נכון שמוסרית חוסר הסכם מאלץ את שניהם להתחרות ולהקדים ושניהם מפסידים (הצו הקטגורי). אבל איני רואה אפשרות להכריח להגיע להסכמה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer