חרדים ומוסר

שלום לרב מיכאל, 
ראיתי שאתה עוסק לא מעט בדפוסי חשיבה והתנהגות של החברה החרדית בטורים שלך באתר ומנתח אותם – בין השאר איך יכול להיות שרב מפלפל בחכמה ובגאונות בגמרא ואומר דברים שאינם מתכתבים עם המציאות כלל וכלל ועוד מעין זה…
על כן רציתי להפנות אליך את השאלה הבאה. ראיתי כתבה אודות ראש ישיבה חרדית שיצא בשצף קצף על אחד מן התלמידים בישיבה שגזל מן המטבח מצרכים שלא ברשות (https://www.kikar.co.il/haredim-news/sze7eb) או לחלופין בני ביתו של הרב אדלשטיין שעשו השתדלות גדולה מאוד בשביל להחזיר חוב של שני ש"ח לנהג מונית לפני 23 שנה (https://www.bhol.co.il/news/1667960)
 
הסיפורים הללו אודות דקדוק כזה ואחר אני מניח הוא תוצר של החינוך שהיה בישיבות של תנועת המוסר של המאה ה19 באירופה וסיפורים כאלה לא חסר… אבל השאלה שלי היא איך יכול להיות שיש מצד אחד הדקדוק הזה בבן אדם לחברו (ואפילו כזה שנראה קצת מוגזם לפעמים) עם ההתנהלות שלהם (ובעיקר של הרבנים והעסקנים) סביב סוגיות ציבוריות ובפרט בנושא הגיוס מצד שני? הרי הם יודעים (רובם) על האבדות ועל המחיר שהמשפחות החיילים (בעיקר של המילואימניקים) משלמים.
מעניין אותי איך אתה מסביר את התופעה הזו.