יהדות כלאום
האם כתבת מאמר או אתה מכיר את הנושא של תפיסת היהדות במושג לאום ללא דת. א. האם גם היום יש לנו מכנה משותף בין כל היהודים כפי שהיה לפני מתן תורה דהיינו אנחנו בני עם אחד גם ללא שנרגיש כאחד את היחס לתורה? ב. מה הדין ביחס למי שנולד לאם יהודיה אך ההיסטוריה היהודית הפולקלור היהודי לא מדבר אליו בכלל והוא מרגיש מערבי לגמרי בלי שום רגש ליהודים או ליהדות [ר' גדליה טען שאין לו דין יהודי להלכה לא חובות ולא זויות. ג. האם בא בחשבון להרגיש ישראלי כי יש לנו גורל משותף הערבים רוצים להרוג את כולנו כעם [כך ענה לי טומי לפיד כששאלתי אותו שאלה על מה משותף לשנינו הרי מה שמשמח אותך לא משמח אותי מה שמעציב או מרגש אותך לא מרגש אותי במה אנו עם אחד?]
האם מותר או ראוי ע"פ היהדות לתושב צרפת להרגיש הזדהות עם האומה הצרפתית להרגיש [גם!] חלק ממנה לשמוח מאוד אם היא הגיעה לפסגת המוניאל או אחד מהגויים הצרפתיים קיבל פרס נובל? יש לי בנות דודות אנגליות שכשהיו ילדות וצחקנו פעם על המלכה הם פרצו בבכי של עלבון.- זה סותר יהדות?
יש כאן כמה נפק"מ א. לגיור שאחד שמרגיש ישראלי ורוצה להלחם על מדינת היהודים כי רוצה להרגיש חלק מהעם הזה. ב. ביחס לחילונים אשכנזים שאין להם שום עכבה להתחתן עם גויה גם בלי גיור כלל . ועוד ועוד.
בתודה ובברכה
אני לא מכיר במושג "תפיסת היהדות" לגבי שום דבר. אני יכול לנסות ולגבש תפיסה שלי, ואם היא נכונה בעיניי אז זו תפיסת היהדות מבחינתי. ראשית, אצרף שני לינקים: האחד מאמר על יהדות חילונית (אין חיה כזאת), והשני שרשור שהתנהל ממש עד עכשיו באתר שלי. זה הלינק לשרשור:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A/
בתוכו יש לינק למאמר שלי, ממליץ לקרוא. ככלל, יהדות חילונית היא עובדה (אתנית) ולא ערך, ע"ש.
באשר לשאלותיך, לדעתי חלקן לא מוגדרות דיין.
א. אנחנו בני עם אחד. זו עובדה אתנית. אנחנו לא בני תרבות אחת. גם זו עובדה (החילוניות היא תרבות גויית לחלוטין. בלי הלכה אין יהדות. ראה בלינקים הנ"ל). לדעתי אין שום הבדל בין יהודי חילוני לבין גרמני או אוסטרלי. השפה היא סתם עניין טכני (יש גם יהודים טובים שלא מדברים עברית). פרט לזה איני רואה בדל הבדל ביניהם. אבל ודאי שהיהודי מבחינתי הוא בן משפחה בניגוד לאוסטרלי, ולכן יותר איכפת לי ממנו. אבל זה נכון גם ביחס לדרוזי במדינת ישראל, שיותר איכפת לי ממנו מאשר מהגוי האוסטרלי.
ב. כאמור, האיש הוא יהודי מבחינה הלכתית (רק ברמה הגזענית: בן לאם יהודיה) וגוי מבחינה תרבותית (היהדות שלו אינה יהדות בשום מובן שהוא). שאלת היחס אליו סבוכה יותר. כתבתי פעם מאמר קונטרוורסלי על כך שאתיאסט אינו בר מצוות ועבירות (כלומר שמצוותיו אינן מצוות ועבירותיו אינן עבירות). מאידך, אני בהחלט משוכנע שהוא מחויב במצוות ועבירות (אלא שאינו יכול לקיים, כי גם אם יקיים זה לא שווה כלום). ראה את המאמר כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94/
אתה יכול לשער שהתעוררו ויכוחים עצומים בצהר סביב המאמר הזה, וגם הרבה אחריו.
לגבי שאלת החובות בין אדם לחברו כלפיו, לענ"ד פשיטא שיש את כל החובות. להיפך, הוא טוב הרבה ממסורתיים שיודעים את ריבונם ולא מקיימים את מצוותיו. הוא אנוס (ואף ללמעלה מכך. ראה מאמרי). "עושה מעשה עמך" לדעתי אינו עובדה (ודלא כגר"ח לגבי נעביך אפיקורס) אלא מהלך נפשי. אם זה בא מרשעות אז הוא לא עושה מעשה עמך. אם זה בגלל שהוא לא מאמין זהו אונס בדעות (כדעת הרדב"ז הידועה).
ג. דל ערבים מהכא. אני שונא את הדמגוגיות המטופשות הללו על כך שהיטלר או ערפאת מגדירים מיהו יהודי. ההגדרה של טומי היא: יהודי הוא מי שהיטלר רצה לרצוח אותו. זוהי איוולת רגשנית.
ד. בהחלט ראוי ורצוי להרגיש חלק מהעם הצרפתי אם אכן אתה חלק ממנו. השתייכות ללאום אינה חייבת להיות יחידאית. אדם יכול להיות יהודי וגם צרפתי (הקרדינל של פריז הגדיל עשה, כשהגדיר את עצמו כיהודי בלאומיותו וקתולי בדתו). וכי יהודי אמריקאי לא אמור להזדהות עם מדינתו ועמו האמריקנים? למה לא? זו חובה של כל אזרח וחבר בקבוצה. להיפך, מי שלא עושה כן זה בלתי מוסרי בעיניי. ניתן למשול זאת ליחס שיש לאדם למשפחתו ולקהילתו ולעמו. האם לא יכולים להיות יחסים כאלה במקביל? אז למה לא לשני לאומים?
ה. הנפ"מ:
א. הרצון להילחם ולהיות חלק מהעם הזה שווה קדחת. גם דרוזי הוא כזה. מבחינת גיור זה גוי גמור, ואם התגייר גיורו לא שווה מאומה. גיור פירושו קבלת מצוות. הא ותו לא.
ב. מה השאלה לגבי החילונים שמוכנים להינשא לגויה? לא הבנתי את השאלה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer