יום ב של ר"ה

הרב, אתה נוהג יום טוב שני? ואם כן, מה לדעתך צריך בשביל לבטל (סנהדרין)?

אתה טועה.
הרי"ף להדיא פוסק שבארץ ישראל צריך יומיים.
בעל המאור שם מביא מרבינו אפרים תלמיד הרי"ף שחזרה א"י להיות כבית הועד וצריך יום אחד. שם בבעה"מ גם מבואר שמנהג א"י עד הגעת חכמי פרובינציא היה יום אחד. הרמב"ן כותב במלחמות שם שזה מנהג עמי הארצות ואין להתחשב בו.
הכל הכל תלוי בסוגיית ביטול תקנת אי קבלת העדים מן המנחה ולמעלה ע"י רבן יוחנן בן זכאי.

מה שאני תוהה לעצמי, כיצד יש לך העוז להביע דעות כשאת הידע הבסיסי הראשוני בסוגיא אין לך.

לא כתבתי את שאלתי "אד הומינם" אלא רק לגופו של הנושא. לענ"ד מן הראוי להשאיר כך את הדיון. מה גם שכל אדם רשאי להחזיק בדעתו, גם אם התשובה לא מוצאת חן בעינך.

מרדכי, יש אנשים שנהנים להשתלח. זה בסדר גמור. פשוט להתעלם.
אכן, זו לא שיטת הרי"ף אלא תלמידו רבנו אפרים. פרט לזה כל דבריי בעינם.

סוף כל סוף, הבעת דעה נחרצת בסוגיא שאת הבסיס לא ידעת.
אני תוהה האם זה רציני לנהוג כך,
מה הקשר ל'אד הומינם'? כשם שבסוגיא רפואית אדם שלא מעורה בפרטים לא יחווה דעה אם הוא אדם רציני, הוא הדין בעניינים הלכתיים.
אין זו פחיתות כבוד לומר איני יודע. רש"י גם נהג לו ר זאת מפעם לפעם.
ישנה סוגיא של טועה בדבר משנה וטועה בשיקול הדעת. כבודו טעה פה בדבר משנה, והעמדת דברים על דיוקם אינה השתלחות.

את עניין ה'אד הומינם' העלה מרדכי ולא אני.
הודעתך הקודמת (כמו גם זו הנוכחית) הייתה השתלחות צרופה. זאת מפני שלא היה בה פרט רלוונטי אחד שלא התחשבתי בו. היה חילוף בין הרי"ף לתלמידו, הא ותו לא. למה זה משנה בכלל לגופו של עניין? להשוות בין זה לבין הצגת חוו"ד רפואית בלי ידע רפואי או טועה בדבר משנה מעלה תהיות קשות לגבי הבנתך בלוגיקה והבנת הנקרא שלך. לכן דנתי אותך לכף זכות וכתבתי שהתכוונת להשתלח. אם האמת היא שלא התכוונת, האלטרנטיבה הרבה פחות מחמיאה לך.

שוב, כהרגלך אתה מתקשה להודות בכשליך, ומנסה ללעוג למי שמעמידך על טעויותיך.
להביע עמדות נחרצות בלי להיות מונח בסוגיא זו תערובת של גאווה עם חוסר אחריות.

שלום דוד.

על אף שהרב מיכאל אברהם הציע להתעלם מדבריך, מבקש אני בכל זאת להתייחס לדבריך משום שהגבת לשאלה שאני הפניתי לכבוד הרב. בעצם השתמשת בדברי כדי לנגח את כבוד הרב.

אז דע לך:

כאשר משתמשים בהתבטאויות לא נאותות ובמילים קשות, גם אם בתוך הדברים הלא נאותים יש אולי דברי טעם, אין הם נשמעים.

זה כלל!
בברכה וחג שמח.