ככל אשר יורוך

סליחה שנשמטה ממני השאלה הזאת.
כשלעצמי איני תומך בהישמעות לגדולי תורה אפילו בהלכה. מי שלא בר הכי כמובן צריך לבחור לו רב. אין צורך לומר ש"ככל אשר יורוך" נאמר על סנהדרין, וזו סמכות פורמלית ולא מהותית (לא שהם תמיד צודקים אלא שיש חובה לציית להם. אבל לרבני זמננו אין שום חובה כזאת, בפרט כשהם טועים בבירור). הדרשה על ימין שהוא שמאל היא גרסה אחת. כידוע יש בזה מחלוקת בין הירושלמי לספרא, שדורש על ימין שהוא ימין. וכל זה תלוי בסוגיית הוריות בטועה במצווה  לשמוע לדברי חכמים. ובחולין איתא "האלוהים אילו אמרה יהושע בן נון לא צייתי ליה". לכן ברור שאין שום חובה לציית לחכם שמורה על שמאל שהוא ימין, בטח אם הוא לא סנהדרין.

אבל גם לשיטה התימהונית שמיישמת כאן את "ככל אשר יורוך", הרי לא מדובר כאן בהלכה, ולכן ההיתלות בדעת גדולי תורה אין לה תוקף מחייב. ועדיין יש משקל לדברים של אנשים גדולים. השאלה מיהם אנשים גדולים והיכן גדולתם. כשיש  מישהו שהוא מומחה בהלכה זה ממש לא אומר שהוא מדבר דברי טעם בתחומים אחרים. עינינו הרואות שלא.
כל אחד יודע שהרבנים הללו מתומרנים על ידי עסקנים ולחצים חברתיים קשים, והם פועלים בתוך חברה מעוותת שהניסיון להציל אותה גורם להם להוראות מעוותות כל כך. לפעמים יוצאות אמירות כאלה מהם עצמם (כשהם מדברים בחשאי ומרשים לעצמם יושר מינימלי). כל זה לא מפריע לחרדים להסביר (ולפעמים גם לחשוב בעצמם) שיש חובה לציית להם ושכל דבריהם ברוח הקודש ושאינם טועים.
כבר כתבו רבותינו, שתלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו. ובמקום שיש חילול השם לא חולקים כבוד לרב. ואם יש מקום שבו יש חילול השם – זה המקום הזה.
אבל אין לי שום עניין להוסיף מקורות כי המקורות ממש לא מעניינים אותי בעניינים אלו. מי שיש לו חשיבה ביקורתית מינימלית מבין זאת בקלות, ומי שלא – שום מקורות לא יעזרו לו.