להט"ב לעומת פדופיליה

אני לא יודע אם זה נקרא אונס, בכל אופן גם החוק וגם החברה לא מתייחסים לפדופיליה כאונס, ולא מתייחסים לכך בסלחנות, ומצפים מאדם שסובל מכך ללכת לטיפול, סירוס כימי וכדו'.

ההבדל שכאן זה פוגע באחרים וכאן לא מתקבל אמנם לאזניים חילוניות, אבל מבחינה דתית לא מובן לי למה שיהיה הבדל בין הדברים, מה שאפשר לדרוש מפדופיל אפשר לדרוש גם מהומו, השאלה היא אם מחליטים שדורשים ממנו זאת או לא.

לא חושב שזה מעניין לא את הציבור ולא את בית המשפט אם פדופיל כן יכול לקיים יחסים אחרים או לא, (ואגב, גם אם טכנית כן, זה לא נותן לו סיפוק, גם הומו יכול טכנית לקיים יחסים עם אשה, כך שאיני מבין מה זה משנה), יש כלפיו דרישה החרצת להימנע ממעשיו ולעשות הכל בשביל כך, גם אם ייגזר עליו בשל כך שלא לחוות סיפוק מיני כל חייו.

לא מבין את פשר ההתעקשויות הללו. הדברים פשוטים לגמרי. איני מדבר על חוק אלא על מוסר. ואתה גם לא צודק שלא רואים פדופיליה כאונס.
ברור שאפשר לדרוש אותו דבר משניהם. אבל האם לכלוא פדופיל או לכפות עליו טיפול זה לא אותו דבר כמו לכלוא או לכפות טיפול כל הומו. החילוק לא מאד מסובך.
אם יש אופציה לקיים יחסים אחרים אין כאן אונס. לא מבין את פלפולי הסרק הללו, ואיני נוטה להתעניין בשאלה מה מעניין מישהו ומה לא.

לא הבנתי מה הרב ענה לו על טענתו שגם הומו יכול לקיים יחסים עם אישה ? אז למה הומו הוא מוגדר אצל הרב אנוס ?

אם יש פדופיל שנמשך אך ורק לקטינים אז זה אותו דבר באמת וגם הוא אנוס.

שתי הערות:
א. גם אם נניח שיש מימד של אונס בכך שהיוא ייכשל בכך מתי שהוא במהלך החיים, איך נגזר מכך שאדם שחי בקביעות עם בן זוג ומקיים אתו יחסים בקביעות נחשב כאנוס? (אני משער שהוא אפי' לא גוזר על עצמו ימי פרישה כנדה)

ב. יפה שאתה לא נוטה להתעניין מה מעניין מישהו, אבל בפועל נראה שאתה כן מאוד מתעניין, וזה בסוף הנושא, כי אתה מנסה לכאורה להציב מראה מולה החברה הדתית ולשאול מה ההבדל בין מחללי שבת ובועלי נדות לבין הומואים, אתה מניח ששם הסיבה לסובלנות היחסית היא מפני שהם אנוסים, ולשיטתך הומו אנוס הרבה יותר,
לשיטתך אולי תטען שאה"נ שגם שם לא ראוי להתנהג בסובלנות ולהזמין אותם להופעה?

האמת היא שגם שם זה פחות תלוי אם זה אונס או לא, אלא ככל שייתפס כאן אדם שמייצג תופעה פסולה הרי שהאדם ייפסל, אלא פשוט בגלל שזו "מכת מדינה" ורוב הציבור לא שומר שבת, אי שמירת השבת אינה נתפסת כקריאת תיגר על התורה, אלא כמין נקודת מוצא של רוב בני הדור ו"כברירת מחדל" לתערנו הרב, בפועל לא באמת משנה למישהו אם הוא באמת "אנוס" או לא. (סביר שאם מישהו ייפתח עסק בשבת בניגוד לסטטוס קוו הוא אכן גם כן ייפסל מלהופיע בחברה הדתית). אבל אדם שמכריז שהוא הומו וחי עם בן זוג, כיון שדבר זה הוא כנראה יישאר לעולם במיעוט חברתי, כיון שעצם התופעה פסולה ואסורה זה פוסל את האדם. בדיוק כמו שפדופיל נתפס כאדם פגום בחברה החילונית ולא מעניין אף אחד עד כמה הוא אנוס או לא, אותו יחס בדיוק מקבל הומו בחברה הדתית (סביר להניח שאם 95% מהאוכלוסיה היו פדולפילים ופושעי מין, לא היתה לאף אחד בעיה להזמין אותם להופעות, אבל כיון שלשמחתנו זה מיעוט, היחס כנראה יישאר).