לחשב מסלול חדש
היי מיכי
אני מניח שהכרת אישית יעקב ויינרוט ז"ל. -האם טועה אני?
לי יש פינה חמה בלב אליו בגלל שהוא טען שהסדר הקיבוצים עם הבנקים -שעשקו את הקיבוצים, ובעניין אחר -הוא לקח על עצמו לייצג נערה בדווית שהשיאו אותה בעל כורחה, והיא רצחה את בעלה אחרי שנות התעללות. אבל אני כותב אליך כי באחד ההספדים עליו במקור ראשון הוא אמר שהוא מעריץ את מארקס ואת אבחנותיו.
בשבועות האחרונים יש יותר ויותר כתבות אודות הרס הסביבה, וזה הביא אותי למחשבה הבאה:
אמנם שיטת הייצור הקפיטליסטית היא הרבה יותר יעילה מהסוציאליסטית, אלא שהשיטה הקפיטליסטית מבוססת על צרכנות יתר. אז גם אם נניח [מה שלא נכון!] שכל תושבי כדה"א נהנים משפע המוצרים והשרותים שמספקת לנו השיטה הקפיטליסטית, אז הדורות הבאים יסבלו קשה.
אנו יודעים שהאושר לטווח הארוך כלל איננו מותנה ברכישת מוצרים חדשים. איני צריך לומר לך מה כן גורם אושר לבני אדם.
על כן הגיע הזמן לחשיבה אחרת.
כמובן שיהיו הרבה גורמים בעלי עניין שינסו לטרפד מהלך שכזה, אבל גם הם יבינו את הכלל : שאם לא נפנים שאנו תלויים זה בזה- נהיה תלויים זה ליד זה.
וזה בדיוק הייעוד של מדינת ישראל- לא אחת אמרתי לך שבתנאים הספציפיים של מדינת ישראל לכידות חברתית היא גורם המפתח להישרדותנו, על כן אם אנו רוצים או לא,מדינת ישראל תוכל להוות דגם של קיום כלכלי חברתי שמספק דוגמה והשראה לעולם כולו.
זה אומר שעלינו לחשוב איך לפתח כלכלה חדשנית,וחברה איתנה תוך שימור משאבים לעתיד.
אני מזכיר לך שחברת הצריכה היא תופעה חדשה בעולם, ומסתבר שכשם שהיא הופיעה היא צריכה גם להיעלם!
ואם אנחנו חושבים על הדורות הבאים- אז עלינו גם ביודעין לשים גבול להתארכות חיינו. אני חושב שאחת ההנאות שיש בחיינו היא לראות את הצאצאים .הבאים. וכל זאת בלי לחשוב על "סייבורגרים" למיניהם. אז מה דעתך בעניין ?
כל טוב
איני יכול לקבוע דעה חדה. שני הצדדים שהעלית נכונים, והשאלה כיצד ממשקלים אותם למעשה. צריך צריכה וקפיטליזם כדי שהעולם יתקדם, וצריך לא להגזים כדי שנשרוד (חברתית ופיזית). השאלה הגדולה אינה מי משני אלו צודק יותר אלא איך ממשקלים אותם.
כשאתה אומר שצריך שהעולם יתקדם- השאלה היא איך מגדירים קידמה?
אתה שואל אותי שאלות קשות מדיי. אבל ברור שעם סוציאליזם גמור ובלי צרכנות אינטנסיבית הוא לא יתקדם.
מכיוון שאתה אדם מאד אינטליגנטי אינני חושב שהשאלות שלי קשות מדי, אלא שמשקולים שלך אינך רוצה [אינך פנוי] לעסוק בנושא זה.
לא. זה באמת קשה. איך אפשר להגדיר התקדמות של העולם באופן כללי?
נקודת המוצא שלי היא הכרה בשוויון ערך האדם.
מה דעתך על הצעתי: לחקור את העולם שסביבנו בכל היבט ומובן שהוא. עבר, הווה ועתיד.
להנגיש את הידע לציבור הרחב בעולם עד כמה שאפשר [היבטים של סיכונים בטחוניים מכל הסוגים].
לדעתי- אחד הנושאים החשובים הוא הענקת תקווה לאוכלוסיות חלשות ברחבי העולם לשיפור מצבם בעולם האמיתי הפיזי- לא ציפייה לשנוי מהיום למחר. התקווה צריכה להיות מושתתת על המציאות שניתן לשנותה באמצעים מעשיים. אני חושב שהענקת תקווה מסוג זה היא האמצעי הטוב ביותר למנוע טרור.
אני חושב שקידמה מחייבת גם חיפוש דרכים לחקירת נושאים שהם נפיצים מבחינה פוליטית,אבל מתוך מודעות לשוויון ערך האדם.
אולי הפתרונות לטווח הקצר ייראו כלא ראויים, אבל אם הכוונה באמת טובה , אז הנפגעים יתרצו.
אמנם קידמה מחייבת קבלת החלטות בשיתוף מירב האוכלוסיה,אבל אנו יודעים שלא תמיד זה מעשי.
אסתפק בזאת עכשיו- יש לי מה לומר על הטיות של אג'נדה ומיגזר. אבל – פרה ,פרה…
כל טוב
הלימוד הוא פן ספציפי אחד. זה רחוק מלהיות הגדרה של קידמה/התקדמות.
אכן לא הייתי מספיק ברור- כשכתבתי לחקור, ללמוד ולהנגיש את הידע לציבור הרחב, התכוונתי שהודות לידע אנשים יוכלו לנצל ידע זה להתקדמות בכל התחומים החיוניים: אספקת מזון שתהיה קשה יותר ,רפואה מתקדמת, וכל זאת תוך התמודדות עם קשיי האקלים המכבידים יותר ויותר.
זה תנאי לקידמה ולא הקידמה עצמה. הרי בה במידה יוכלו אנשים לנצל את הידע גם לרעה.
תודה על איחולי ההצלחה, אבל מה דעתך על הגדרתי האחרונה את הקידמה?
שוב אחזור ואומר שמדובר בתנאי לקידמה ולא בהגדרת הקידמה עצמה. אמת אינו מונח נרדף לקידמה אם כי הוא בהחלט חלק ממנה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer