לימוד תורה בכלל וגמרא בפרט

שו"תקטגוריה: כללילימוד תורה בכלל וגמרא בפרט
שלמה אליהו שאל לפני 11 חודשים

שלום וברכה, אני בחור ישיבה בשיעור ה'. אני נחשב מהבחורים המתמידים בישיבה וכו'. אמנם בחצי שנה האחרונה אני פשוט לא מבין למה אני לומד. ולכאורה אין זו שאלה כי אני גם לא מבין למה אני מנענע לולב, ולמה א"כ בלולב זה לא מפריע פשוט לנענע כי זה רצון ה'? משום שבלולב אע"פ שאינני מבין למה זה רצון ה' מ"מ אני מאמין שזה רצונו, אמנם לגבי לימוד גמרא, חוסר ההבנה שלי כ"כ גדול עד אני חושב שאין זה רצון ה' שנלמד אותה.
נכון שישנם פסוקים מפורשים של "ודברת בם" וכו', אמנם להבנתי נראה שבזמן התנ"ך כל הדיונים היו דיונים מה לעשות בפועל, וכל אחד אמר דעתו עד שהכריעו מתוך הפסוקים או הסברה, אמנם מסתבר לי שלא ישבו וטרחו להבין מה מישהו כמה דורות קודמים להם אמר באיזשהו דיון (אלא א"כ הוא מי שנפסק וצריכים להבינו כדי לסותרו או להסכים איתו). אני יושב מול התוס' ולא מבין למה (וממילא האם) זה רצון ה' שאשבור את ראשי ואטרח להבין את סברתו, ידקדק איך פירושו נכנס בלשון הגמ', ואיך לא נסתר ממקומות אחרים.
נכון שכדי לדעת לפסוק הלכה צריך לדעת גמ', אמנם לא נראה שצריך לשבור את הראש על סברות של דברים שלא נפסקו, או להבין איך נכנסים בלשון הגמ' (שגם כך אין נ"מ בשבילך, שהרי גם אם לא תיישבם מ"מ להלכה אתה תתחשב בהם).
התשובה שתמיד אומרים שאתה יודע את "חכמת ה' " אמנם לא מובן לי בעליל למה זה חכמת ה' מה שרבותינו אמרו לגבי דעת בני אדם בממונות וכו', ולמה להבין איך נכנסים הראשונים בלשון הגמ' זה חכמת ה' וכן הלאה.
אשמח מאד לתשובה, תודה רבה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 11 חודשים

אין כאן מקום להאריך בזה. אכתוב בקצרה.
כל לימוד הלכה בעיון הוא לימוד למעשה. כולל בן סורר ומורה. אתה לומד כדי להגיע למסקנות המעשיות, וגם מה שלא מתממש יש לו מסקנות מעשיות שהן רצון ה' אלא שבפועל לא תיזקק לקיימן. מעבר לזה, בכל סוגיא, תיאורטית ככל שתהיה, ניתן להסיק מסקנות לדברים אחרים שהם מעשיים ממש. לכן לדעתי גם לשיטות שנשים חייבות ללמוד רק את הלכותיהן בפועל הן חייבות ללמוד את כל התורה כולה.
אבל את כל זה כתבתי בהנחה שבאמת מטרת הלימוד היא המעשה. אבל לדעתי לא כן הוא. לימוד מוגדר כעיון שמסתיים במסקנה מעשית, כי זו צורת הלימוד הראויה. אבל זה לא אומר שמטרת הלימוד היא העשייה. מטרתו היא להידבק ברצון ה', כפי שהאריך בנפש החיים שער ד. המצוות הן רצונותיו. שיטות חכמי הדורות הן התווך שדרכו אנחנו מבררים את רצונותיו שהובעו בתורה. זו משמעותה של מסורת, אחרת אתה ממציא את הגלגל וסיכוי סביר שאינך צודק.
אמנם אתה לא חייב לשבור את הראש דווקא על תוס', אבל אתה כן צריך למצות את הסוגיות ההלכתיות, ועיון במפרשים מסייע לזה. דרך שבירת הראש על שיטתם אתה יכול לגבש את שיטתך שלך. שבירת הראש הזאת מכניסה את רצון ה' לעצמות שלך וכך אתה מידבק בו. "ודיברת בם" אומר בדיוק שהערך אינו העשייה אלא עצם הלימוד. וכך גם ברש"י ריש פ' בחוקותיי.
כשלעצמי יש לי תחושה ברורה שהלימוד הזה הרבה יותר חשוב מכל מצווה אחרת, תלמוד תורה כנגד כולם.

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

אם תעשה חיפוש באתר תוכל למצוא התייחסויות רבות לשאלות הללו. חפש "למה ללמוד תורה" או "משמעות לימוד גמרא" וכדומה.

שלמה אליהו הגיב לפני 11 חודשים

שלום, תודה רבה וסליחה על השעה. אולי ענית על על כך כבר אך עדיין לא הצלחתי להבין. לדוג' כל ראשון מגדיר אחרת איסור גזל אז ניתן לומר שאלו צדדים מהו רצון ה' שאסר גזל. אמנם מה בדיוק הריבית אותה אסרו רבנן, באיזה מקרים יש יותר מראית עין ובאיזה פחות, איני כ"כ מצליח להבין איך זה צדדים ברצון ה' או בחכמתו, האם בגלל שציווה אותנו לשמוע לחכמים אזי זה נקרא צדדים ברצון ה'? וכן בשאר דברים, איך שבירת הראש איך הראשונים נכנסים בלשון הגמ' מחדירה את רצון ה' לעצמותי? הרי כאן איני עוסק בשבירת הראש על עצם רצון ה', שהרי אני יודע מיעוט שכלי וגם אם אשאר עליהם בקושייה שלא נכנסים להבנתי בלשון הגמ' – אין בזה נ"מ מבחינתי.

שלמה אליהו הגיב לפני 11 חודשים

כמו"כ לא כ"כ הבנתי מה הכוונה לגבש את הגישה שלי? לאיזו שיטה הכי התחברתי אע"פ שבפועל אנהג אחרת לפי מה שנפסק בשו"ע/רמ"א שקיבלנו פסיקותיו עלינו? או שיש מח' בבלי ירושלמי ואע"פ שני מתחבר יותר לסברת הירושלמי אנהג כבבלי כי קיבלנו אותו עלינו?
כמו"כ האם הכוונה ב"שיטות חכמי הדורות הן התווך שדרכו אנחנו מבררים את רצונותיו שהובעו בתורה. זו משמעותה של מסורת" זה משום שכנראה הם צודקים, או משום שה' אמר לנו לפסוק ע"פ החכמים "ככל אשר יורוך" וממילא שיטותיהם רצונותיו ואיכשהו זה גם חכמתו. אם פילוסוף גוי יגדיר אחרת את המושג 'גזל' ולזה יותר אתחבר? לכאורה יוצא שאין שום נ"מ למסורת, שהרי מכך שיש כ"כ הרבה שיטות זה מראה שאלו סברותיהם שלהם.

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

דומני שעמדתי על כך בעבר. אני באמת חושב שבירור הלכות דרבנן אינו לימוד תורה אלא לימוד הלכה. פשוט בירור כדי לדעת מה לעשות. לימוד תורה שהוא הידבקות ברצונו זה רק בירור של הלכות דאורייתא (שכולל גם בירור שיטות הראשונים והאחרונים לגבי הלכה דאורייתא זו). אבל גזל הוא איסור דאורייתא ולכן יש ערך בבירורו. אם אתה חש שחכמה של גוי תועיל לך בזה – אדרבה.

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

חכמת הדורות הקודמים זה מפני שיש צדק בדבריהם. הם קרובים יותר למקור (הר סיני), והמסורת מתווכת את זה אליי. זה לא אומר שהם צודקים בהכרח, אבל סביר שהבירור האמתי יותר עובר דרך בירור שיטות הדורות הקודמים.

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

כתבתי לא פעם שלדעתי להלכה אין שום חובה לנהוג כשו"ע או רמ"א. עליך לגבש עמדה ולנהוג לפיה. שו"ע והרמ"א הם מנהג (העדה), ובמנהג הולכים אחריו רק כשאין לך עמדה משלך (אתה בספק). בירושלמי כתבו על כך: "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים". רק אם לא תדעי לך – אז צאי בעקבי הצאן.

שלמה אליהו הגיב לפני 11 חודשים

תודה רבה, חומר למחשבה. מעריך מאד את עצם השבת התשובה ואת המהירות שלה.

השאר תגובה

Back to top button