לשון הרע

אני מנסה ומקווה להתנסח נכון בשאלתי.
מה הזרם הנכון ביהדות שאין עליו לפי הרב שום ביקורת? או למצער בקורת מועטת?

יש לי ביקורת על כולם, אבל רוב הביקורות הן מחלוקת בנקודות כאלה או אחרות כדרכה של תורה. כאן מדובר על אלו שעצם דרכם משובשת ומזיקה, ולא שיש אצלם נקודות כאלה או אחרות בעייתיות או לא מוסכמות.

לישראל – שלום רב,

נראה לע"ד שרמד"א מורה היתר לגנות ציבורים שלמים, משום שהדבר מסייע לו במציאת שידוך לילדיו. וכך כשהרבה לגדף את 'הר המור' זכה שבתו ברוריה תתארס עם בנו של הרב יעקב לבנון, ר"מ בישיבת 'הר המור'.

ייתכן משיש לרמד"א עוד ילדים המחכים לשידוך, ולכן הוא מתקיף גם את החרדים ואת חסידי ברסלב, כדי להגדיל את האופציות לשידוך עם ילדיו.

בברכה, שמשון צוויבלינגר, אביר הבצלות והשום

ש"צ, האם היית מתבטא כדלעיל גם כלפי נחמן מאומן ?

יישר כוח לרב.
ובכל זאת הייתי רוצה לדעת – לדעת הרב מהי הדרך שיבור לו האדם כדי להיות היהודי השלם?

לב"ג – שלום רב,

התופעה שהדגמתי – שכשאדם מדבר ללא הרף כנגד X – הוא עלול לעורר את התעניינות ילדיו או חניכיו באותו 'דמון', כדי לבדוק 'הכמעקתה' – ראויה לתשומת לב של אנשי חינוך, שלא להפריז בדיבור נגד X כדי שלא לימור התעניינות בו. כדאי שגם אתה תיקח לתשומת ליבך כאב לילדים שעיסוקך האובססיבי בדמוניזציה של ה'חריידים', לא יביא לתוצאה חינוכית הפוכה, לרצון לבדוק אם ה'שייד' כל כך נורא 🙂

בברכה, ש"צ

לגבי רבי נחמן

את עננייני שמירת הברית לא המציא רבי נחמן. חומרתם מבוארת במקרא (בראשית לח,ט), בגמרא (נדה יג) ברמב"ם (איסו"ב כא,יח) בשו"ע ובספרי המקובלים והמוסר. ומטבע הדברים מי שנכשל בזה היה 'מבואס'.

רבי נחמן חידש דרכי התמודדות, ולימד איך להימנע מנפילה, ואיך לקום ולהמשיך הלאה גם אם האדם נפל. כדי לא ליפול, הציע רבי נחמן לאדם להיות בשמחה רוב הזמן, ולהיות עסוק תמיד בפעילות חיובית, להעסיק את עצמו ללא הפסקה בתורה ובתפילה, להתמלא בלימוד של מקרא משנה גמרא מדרש ופוסקים, ולפעול בזריזות ובקלילות.

לשברון הלב של מי שנפל בחטא, הקציב רבי נחמן זמן יומי ל'התבודדות' שבה יתוודה בלב נשבר עעל פגמיו ויבקש מה' שיעזור לו לצאת מהם. אם נכשל בפגם הברית יאמר עשרה פרקי תהלים ויטבול במקווה. ומעבר לזה יסיח את דעתו מזה יותר ו'יתחיל התחלה חדשה', ולא להיות 'תקוע' במה שהיה בעבר. שמעתי מיהודי המלמד חסידות, שמי שתקוע בעבר הוא 'עבריין' 🙂

אדם צריך לקיים 'אזמרה לה' בעודי', לשמוח ב'עוד', במעט הטוב שקיים בו, מתוך אמונה ש'מעט מן האור – מגרש הרבה מן החושך, והעיקר שלא לפחד ולא להתייאש, ולנצל בשמחה ובזריזות כל רגע בחיים לעשיית דברים טובים, ואז לא נשאר בכלל זמן למחשבות לא ראויות (וכעצת פרעה: תכבד העבודה על האנשים… ואל ישעו בדברי שקר' 🙂

פיסקה 1, שורה 3
… כדי שלא ליצור התעניינות…

צחי, אתה רוצה שאדחקך באמת הבניין שבידי?
התחלנו בשאלה למה אני מדבר לה"ר על כולם, וכעת אני נדרש לכתוב את כל משנתי היהודית והכללית ברובריקה שבשרשור הזה. כלך לך לטרילוגיה, בשביל זה היא נכתבה.

עוד דבר שיש לשים אליו הוא
שהתעסקות מרובה ב'דיבור נגד', ובפרט בדיבור כנגד אנשים הידועים כת"ח ויראי ה' – עלול להפוך כ'בומרנג' כלפי המדבר, המתוייג בציבור כמבזה תלמידי חכמים, ועלול לןגרום לירידה דרסטית בהתעניינות הציבור בתורתו ובספריו (כפי שנראה בתשובה על 'מכירת ספרי הרב', שנראה שמתקיים בהם: פוחת והולך כפרי החג 🙂

בברכה, ש"צ

בספר 'רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ' בעמוד 222 כשנשאל לגבי ר' נחמן מברסלב ענה שהוא פסיכופת. אחרי שקראתי מהגיגיו הבלתי נגמרים, פשוט בלתי נגמרים של נחמן מברסלב על עצמו, חושב שהוא דווקא חלה במגלומניה. אני מסכים עם הרב ירמיה כהן שהיו לו דמיונות שווא ודרכו הדתית מנוגדת לדרך היהדות. הרב עובדיה הגדיר את את תורתו של נחמן בזלזול מסוים כ'הגיגים', ואמר 'הרבה חלקו על השיטות שלו, אני לא יודע את הספרים שלו בכלל, אולי רואה אותם פעם בשנה, לא לומד מהם. לא פסקי הלכה לא שום דבר, אלא רעיונות סתם ככה – כמו שאומרים, הגיגים. מה זה הגיגים? אנחנו אין לנו הדברים האלה, יש לנו הלכות.' החסידים שלו בימינו חסידים שוטים וההד שלהם מדבר בעד עצמו.

בס"ד א' באלול תש"פ

לא' – שלום רב,

הדברים שהבאת, מובאים בכתבתו של אבישי בן חיים באתר y-net מיום 17.10.2000. מדבריו: אנחנו אין לנו הדברים האלה. יש לנו הלכות. יש לנו הרבה מהללמוד'בן אדם אין לו מה ללמוד רק ליקוטי מוהר"ן?" משמע בבירור שחששו הוא ממצב שבו הופך הלימוד ב'רעיונות' לעיקר ודוחק את לימוד ההלכה.

הגרע"י היה בידידות עם הגר"ש שיק מיבנאל שביקר אותו בביתו והביא לו מספרי רבי נחמן מברסלב. ראה בכתבה: 'תיעוד מיוחד: נחשפו ספרי ברסלב של הרב עובדיה יוסף', באתר 'ברסלב סיטי'. שם מובאות שתי הערות שכתב הגרע"י על מעלת 'התיקון הכללי'. אחת היא הפניה לדברי הגר"ח פלאג'י על תיקון זה, והשניה בשם בבא סאלי על מעלת התיקון יחד עם שמירת הצניעות.

אף הרב שלום ארוש, זכה להסכמה מהגרע"י על ספרו 'בגן האמונה, עליו אומר הגרע"י: 'תוכו רצוף ליקוטים בשילוב דברי מוסר בענייני האמונה, מדרשי חז"ל ופרפראות, מעשה ידי אומן… כש"ת הגה"צ רבי שלום ארוש שליט"א, אשר חיבר חידש וקיבץ כעמיר גורנה, ואסף איש טהור דברי מוסר התעוררות נפלאים, ערוכים ומסודרים… דבר דבור על אפניו'

הגרע"י התנגד בתוקף לנסיעה לר"ה לקברו של רבי נחמן באומן, תוך עזיבת המשפחה, כדבריו: בן אדם יעזוב את אשתו ויילך לבדן? …יש לך אישה חייב לשמח אותה… בן אדם עוזב הכל והולך לקבר של רבי נחמן. איפה זה כתוב? יילך בתשעה באב, אני מסכים… לא יפה שינטוש את אשתו וישאיר אותה לבד עם הבנים ויילך' (דרשה מיום ד' בחשון תשע"א (בן-חחים, מרן הרב עובדיה יוסף, עמ' 259)

על עמדתו התקיפה נגד הנסיעה לאומן לר"ה תוך השארת האישה והילדים בבית, חזר הגרע"י פעמים רבות, אך הבהיר שאין כאן התנגדות לרבי נחמן, עליו אמר(כ"ה באלול תשס"ז, בן-חיים, עמ' 268-270)):

'חלילה לי לדבר על הרב עצמו, הר"ן מברסלב. הוא היה צדיק. הוא היה ישר, חכם. מהאדמור"ים הראשונים שהתחילו לנהוג ע"פ השו"ע. הגאון מוילנה היצא נגד החסידים… מפני שהתחילו לזלזל בהלכות של "שולחן ערוך, קריאת שמע שלא בזמנה, תפילה שלא בזמנה…

אבל מהראשונים שבין האדמו"רים שבאמת ראו שהם טועים, היה האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, שציווה על כל החסידים שלו: לא לזוז מהשו"ע ימין ושמאל, זמן תפילה לחוד, זמן תורה לחוד, כל אחד ואחד חייב לעשות כמו שכתוב בשו"ע… התחילו לשמוע, ולאט לאט החזיר אותם בתשובה'.

ניתן לצפות ולהקשיב לדרשה זו ב'יוטיוב' בכותרת: 'הרב עטבדיה יוסף מבהיר: אני לא נגד רבי נחמן מברסלב חלילה'. ותקציר בכתבה: 'הרב יוסף רבי נחמן היה צדיק, אבל לא צריך לנסוע לאומן'.

בברכה, ש"צ

לגבי הרב ירמיה כהן כיבד הגרע"י להיות 'הרב המקדים' בדרשתו ושיבח אותו ואת ישיבתו בצפת, אך על קונטרסו נגד ר"נ מברסלב, כתב הגר"עי: 'אני לא מסכים עם שום דבר שכתוב, ואין דעתי נוחה מכל מה שנכתב' (בן-חיים,עמ' 265, והערה 74)

שלום הרב,

אם טענתך שלא מדובר בלשון הרע נובעת מכך שאתה חושב שזה"לתועלת" – היינו תועלת לכלל ישראל שידעו להתרחק מאותם מגזרים.

אזי ראה אם בדבריך כלפי אותם מגזרים אתה עומד בשבעת התנאים המצטברים שניסח החפץ חיים להיתר אמירת לשון הרע לתועלת והמובאים להלן:

א. שיראה המספר עצמו את העוול, ולא ששמע מאחרים.
ב. שיעיין היטב שאכן יש כאן עוול או נזק, ושאין דרך להפוך לזכות.
ג. שיוכיח את המזיק או עושה העוולה לפני שיספר לאחרים.
ד. שיספר את הדברים כהוויתם, בדיוק מרבי ללא תוספת וגירעון.
ה. שכוונת המספר תהיה רק לתועלת ושלא תהיה לו הנאה מזה.
ו. שאין למספר אפשרות לפתור את הבעיה ללא סיפור לשון הרע.
ז. שלא יגרום הסיפור נזק למזיק, גדול יותר מאילו היו פוסקים עליו בבית דין.

אם טענתך שלא מדובר בלשון הרע נובעת מכך שאתה חושב שבזמן שמדובר בציבור ולא ביחיד אין כאן איסור לשון הרע. (האפשרות הפחות סבירה בעיניי)

אזי ראה לעיונך מאמר על לשון הרע על ציבור פסקא אחרונה במאמר המצורף של השופט נועם סולדברג.
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/155-2.htm

בכל מקרה, כפי שכתבתי לעיל חומרת איסור לשון הרע נובעת מכך שהוא גורם לפירוד בעם שזה ההיפך הגדול ממה שהתורה מצווה אותנו לאחדות ואכמ"ל שהרי אם תחשוב על האדם שנחשף לדבריך (מתוך אלפי ואולי עשרות אלפי קוראים) נגד אותם ציבורים הרי ברור שהדברים מאוד מאוד ישפיעו עליו לרעה בכך שהוא עלול ממש לתעב ולהדיר את אותם ציבורים, על כל ההיזקים הנלווים מכך.. ועכשיו אני שואל אותך מה שנקרא – עם יד על הלב, זהו רצון ה'???

משפט אחרון שישמע אולי קצת קיטשי אבל יש בו מן האמת, ברגע שאני לא לגמרי בטוח בצדקת דרכי כלל נקוט בידי – להתייעץ עם אשתי החכמה. אני הקטן ממליץ לך בחום על כך ובפרט בעניין זה.

הקדשתי מזמני היקר לעניין זה רק מתוך אהבה והערכה רבה אליך כל שנותר לי הוא לקוות שדברי יכנסו לליבך.

אני מאד מעריך ומוקיר את הקדשת הזמן, אבל להבא כדאי שאם כבר משקיעים זמן לעשות זאת בשום שכל ובמחשבה. אחרת זו השחתת זמן (אחסוך לך את אוסף המקורות על ביטול תורה שוודאי היית מביא כעת).
הסברתי את טענתי ואתה מתעלם לגמרי מכך. המקורות שלך אינם רלוונטיים בשום צורה לדיון (זו דוגמה נהדרת לשימוש במקורות ככלי דמגוגי שבא לערפל במקום להבהיר ולחדד).
אבל עצה אחת שלך אני בהחלט מוכן לקבל: אני אשמח לשמוע מה אשתך אומרת על כך. 🙂

בס"ד עש"ק לבלתי רום לבבו מאחיו תש"פ

לרמד"א – שלום רב,

למה ללכת רחוק? מה שתאמר לך אשתו של ישראל – אומרת לך זה כבר אשתך.

בברכה,
איצק ר' שעי'ס מקראקא,
שהלך לחפש מתחת לגשר בונציה, כדי למצוא את מבקשו בחצר ביתו 🙂

בס"ד עש"ק אל קוסמים ישמעו ואתה תש"פ

לרארש"צ – שלום רב,

הולכים רחוק כדי לקבל שכר פסיעות על ראשי עם קודש.

בברכה,
דביר ינון לוי הרצל צפניה יעקב קימברלולו,
שאומר חלאס 🙂

"אני אשמח לשמוע מה אשתך אומרת על כך. ?"… חחח…

ישראל יקר, נקודה למחשבה, מדוע בחרת להוכיח את הרב מיכי באתר ולא במייל ?

ויעויין בפתגם של ג'לאל א-דין רומי (אליו הפנתה הרבנית) ובתשובת רמד"א, בטור 274 'על פתגמים וכללים'

בברכה, ש"צ

שלום,

לא התייחסתי לטענותיך משום שלדעתי לא רק שהן לא נכונות אלא גם שמהן ניכר בעיניי שאתה קצת מפספס את המהות.
ראה להלן את התייחסותי לטענותיך:
לא ברור מדוע אתה מניח שאם הדברים ידועים לכל אז מותר להמשיך ולדסקס בהם מה גם שניתוח שלך את הדברים וביאורם מוסיף תובנות שלא היו ידועות לשומעי לקחך..
לא התבקשת לכבד אלא לא להכפיש.
הביקורת שלך היא לא רק על ה"שיטות" – אפשר לא להסכים על שיטות ולדון בהם, אלא גם על האנשים שנוהגים על פיהן..

סיימתי.
לצערי לא השתכנעת, ולאור ההיכרות שלי איתך דרך כתביך ואתרך יש לי יסוד סביר להניח שגם הפעם לא תשתכנע. כל שנותר לי לקוות הוא שאולי בדרך נס הדברים איכשהו מתישהו יגעו בך והיה זה שכרי ומניעת הפסד שכרך.

ואגב, לבנימין גורלין – התלבטתי אם לכתוב לרב במייל או באתר ובחרתי באתר משום שבעיניי יש עניין שהדברים ידונו בפומבי.

ש"צ, הציטוטים שהבאת הם מתוך יחסי שלום וכנראה פוליטיקה. לא יודע מה בדיוק הנחה אותו לסתור את דבריו, אבל אל תשכח שהיה לו גם מפלגה שצריכה תמיכה.

ישראל, חחח, אני מהצד תמיד משתעשע איך הוא מסובב אתכם כמו סביבון. לא שמתי לב בפרטי הדינים אם זה בגדר לשון הרע או לא, אבל הוא התיר את היהודים באים, אז ההלכות שהבאת פה נראה לך באמת מדברות אליו? עשו מחקר מזמן על כמה הליצנות היא הקלף הכי חזק בדרך שאתה רוצה להפיל וחז"ל כתבו על זה ביתר תקיפות. אבל תמשיכו תמשיכו, אל תתנו לי כ"כ להפריע, כי כמו שאני נהנה ונקרע מהיהודים באים, אני נהנה גם פה.

אבל שתדעו לכם שאני רואה את מיכי כממשיך את דרך חז"ל ואבותינו. חז"ל הכניסו את ספר קהלת לתוך הקנון, יש יותר מצחיק ומשעשע מזה? וכמו שארנסט רנאן סיכם אותנו: 'עם משונה, שכאילו נוצר להציג את כל אופני הניגודים! ובכל זאת העם הזה הוא שהעניק לעולם את אלוהים, והוא בקושי מאמין בו. העם הזה יצר את הדת, אך הוא הפחות דתי מכל העמים. העם הזה ביסס את תקוות האנושות על מלכות שמיים, ואילו כל חכמיו חוזרים ואומרים לנו שעלינו לעסוק אך ורק בענייני העולם הזה. בני כל הגזעים הנאורים ביותר מתייחסים ברצינות לדברים שהעם הזה הטיף להם, בעוד שהוא עצמו מתייחס לדברים האלו בחיוך. ספרותו העתיקה עוררה את התלהבותן של כל האומות, אך הוא מכיר בחולשותיה טוב יותר מכל עם אחר.'

בס"ד א' אלול תש"פ

לא' – שלום רב,

הגרע"י העריך את רבי נחמן מברסלב כגאון וצדיק, ובפרט את הנחייתו לחסידיו שלא לסטות כמלוא נימה מפסקי השו"ע. והיה ביידידות עם מנהיגי חסידי ברלסלב, כרא"ש שיק זצ"ל ור"ש ארוש נר"ו.

אך הגרע"י התנגד בתקיפות לנסיעה לאומן לר"ה תוך השארת האישה והמשפחה לבד בחג, שהרי חובת הבעל לשמח את אשתו וביתו בחג. את התנגדות זו הרבה לבטא. והנהגתו זו אומצה למשל ע"י תלמידו הרב דוד שלום נקי, שהוא חסיד ברסלב אך לא נסע מעולם לאומן. וכידוע, היו גם בין חסידי ברסלב שסברו שר"נ לא התכוון שייצאו מא"י לחו"ל כדי להתפלל על ציונו בר"ה.

כן הביע הגרע"י באחת מדרשותיו (בשנת תשס"א) הסתייגות מהפרזה בלימוד 'ליקוטי מוהר"ן כלימוד מרכזי הדוחק את העיקר שהוא לימ וד ההלכה למעשה. אף הוא כתב הסכמה לספרו של הרב ארוש 'בגן האמונה', וציינו לשבח כמלא דברי מוסר והתעוררות ע"פ דברי חז"ל, בצורה בהירה ומסודרת. בהגהותיו בכת"י בגליון 'תיקון הכללי", ציין הגרע"י לדברי ר"ח פלאג'י ובבא סאלי על מעלת התיקון.

ובקיצור: הגרע"י התייחס בצורה עניינית לתורתו והנהגותיו של רבי נחמן מברסלב. יש דברים שציין לשבח ויש דברים עליהם מתח ביקורת, כדרכה של תורה.

בברכת שבת שלום וחודש טוב, ש"צ

ובקיצור: הוא סתר את עצמו. השאלה מה באמת עמדתו?

ישראל, בעיני הרב מיכי ג"כ יש עניין שהדברים ידונו בפומבי, ולפלא בעיני הכיצד אתה מוכיח את הרב ובאותה נשימה חוטא בחטא בו אתה מאשים אותו, מויייייראדיק