מבחן אובייקטיבי

אני מנסה לשאול, ותוקפים אותי ברמה האישית, משום מה זה רק מחזק את אשר אני טוען, יותר נראה כי מי שתוקף את הוטען ולא את טיעוניו, לא רק שלא הקשיב לטיעוניו והבין אותם, אלא כנראה שהוא נעול נורא נורא חזק. (לגיטימי, מצוי, בעיקר אצל נעולים).

לגופם של דברים, הרי ניקח את דוגמת מדי האמת שבמשל, אין מציאות כזו ששניהם נכונים!!

וממילא החובה לומר שמשהו תקול!!
או ה99 או האחד!!

וכל אחד יסיק את מסקנתו.

אם המד חום בעצמו לא מבין למה ההסתברות לומר שכשיש כנגדו מאה אלף מדי חום, זה סיבה להסיק מסקנה שכנראה הוא נעול. אין באמת איך להתמודד מולו.

לעניין רוב העם היהודי החכם, עד כמה שידוע לי המבחן לא נמדד בשרשורים של הנעולים, אלא בדיונים ענייניים לגופם של טיעונים, ונדמה לי שאף באתרך (המקסים), רוב הענייניים דווקא נטו לכיוון המדי אמת המקובלת, הדעה הרווחת, (ההשמצות הגיעו מהתומכים, דבר שמגלה כמאה עדים על סובייקטיביות אדירה, או לחלוטין על טיפשות).

תודה על הסבלנות, ושוב אין מטרתי להכעיס אלא לברר, ואם האופציה הפחות סבירה, על פי מדדי האמת המצויים, שאני כסיל שאיני מבין דבר וחצי דבר, מן הראוי היה לנסות ולהסביר לי ולא לתקוף אותי עם אלות ושבועות. (או גידופים השמצות וירידות)
וד"ל.

שבת שלום, (אם דברי מכעיסים תשלח לי באישי, ואפסיק בל"נ לאלתר).

תם, מה עם לא תהיה אחרי רבים לרעות? אולי גם אז מדי האמת שלהם נכונים יותר?

אבי היקר.

אם יהיה לך משהו חדש לגופו של טיעון ולא לגופו של אדם אשמח לשמוע ממך.

מי קבע שאני מרע?! זה שאני שואל ותוקפים אותי ולא עונים על שאלותי, (לפעמים כן, עיין בשו"ת על בין השמשות).

אגב את מדי האמת לא מחפשים מתחת לפנסו של בעל האתר דידן, אלא בכל מקום אפשרי, והדעה הרווחת היא שרוב רובם של מדי האמת נמצאים בצד שבו אני התם נמצא.

אגב יאמר לזכותו של הרב, שהוא לא סותם פיות, (אמנם מנסה בדרכים עקיפות להתיש, ולקטוש). ועדיין נותן במה, כל זמן שהדיון אינו יורד לפסים קטנוניים. וזה ראוי לשבח!!

אם היה חוסם, הרי שבטוח לא היית מוצא כאן באתרו מדי אמת אשר הם בצד של הרוב. וכל זמן שאינו חוסם, הרי שבאתרו הם קיימים, אך לא תמיד בועטים, וזה גם ההוכחה שלא בהכרח אם לא רואים זה לא קיים.

וד"ל.

שבת שלום לך אבי יקר.

תם,

אני חושש שלא הובנתי. היכן אמרתי שאתה מרע!? אמרתי שדבריך, מהם משתמע שיש ללכת תמיד אחר הרוב, מנוגדים לדברי התורה שציטטתי, שלפיהם יש מקרים בהם עושים אחרת מדברי הרוב.

תם. הדוגמה הכי טובה זה אותו רב בוידאו שהבאת שהוכחתי לך מעבר לכל ספק שהוא מסיט לרוחניות של כישוף והוא רואה בא משהו נעלה.

והנה עד עכשיו בחרת להתעלם מהטיעונים. ומכך שהבאתי לך את הזמנים המדוייקים בוידאו שמהם תוכל אתה וכל בר דעת להיווכח שמה שאמרתי הוא נכון.

אבל הנה אתה בוחר להתעלם. למה? בגלל שזה מפריע לך פסיכולוגית.
אדם כמעט ולא יכול להיות אובייקטיבי כשזה נוגע לעצמו.

מי תקף אותך? אתה בטוח שקראת את השרשור הזה? עניתי לדברים, ודי בכך.

מודה ועוזב ירוחם.

בתוך שאלתי הכנסתי כבר למה הרוב אינם רלוונטיים, כי אני לוקח בחשבון רק את אלו שהקשיבו לטיעוני, ולכן רוב העם היהודי שלא הקשיב לטיעוני אינו רלוונטי בעליל, (התנאי ההכרחי, שיקשיבו לטיעוני!).

אצרף את הקטע:
"וכאן שאלתי.
אם אני מד אמת, (כי הקשבתי לטיעוני השני). וכנגדי יש אלף מדי אמת שהקשיבו לטיעוני ובכל זאת חולקים עלי."
וממילא היה נדמה, כי הרב כשכתב שכל האנשים החכמים בעולם ובעם היהודי חושבים שאני מדבר שטויות, הבנתי שהרב התכוון לוודאי שכך הם חושבים אף לאחר שמיעת טיעוני, ועל כך התפלאתי.

אצרף את הקטע של הרב בתשובה:
"הרי גם אתה לא לוקח בחשבון שרוב מוחלט של האנשים החכמים בעולם (וגם בעם היהודי) חושבים שאתה (כיהודי דתי) מדבר שטויות. למה? כי אתה חושב שהם טועים בזה. אז מה טעם בכל הפלפולים הללו?"

ואחר שהרב כתב כי אינו מבין על מה תלונתי, עברתי שוב, ןכנראה שהרב לא שת ליבו לחלק שהתייחסתי מעלה שאני לוקח בחשבון רק את מי שהקשיב לטיעוני.

ולגביך אבי.
אכן התייחסתי לעניין, עיין בשו"ת "חזרה מתפיסה פילוסופית".
ובמילה, הסיפור המפורסם של ר'יהונתן אייבישיץ, שיש להתייחס אל הרוב דווקא כשיש ספק.

והפוסק האחרון היקר עד מאד.
כתבתי לך כבר בשו"ת "חזרה מתפיסה פילוסופית". עיי"ש.

בשורה התחתונה.

מה שעדיין לא נענה, זה עניין הנעילה, אם כשיש מאה מדי אמת ואחד הוא כנגד כולם, אחרי שכולם שמעו את הטיעונים של השני, מה מסתבר יותר לומר, מי הנעול?.
אין ספק בכך שהצדדים קוטביים ויש רק אמת אחת!

והאם אין ללכת אחרי ההסתברות במקום שאין הכרעה, ובפרט כלפי הזולת.

לא מודה ולא עוזב. או שמא התכוונת שאתה מודה ועוזב?
רוב החכמים חושבים שאין אפילו טעם לשמוע את הטיעונים שלך, אז מדוע שאאמין לך שכדאי לשמוע אותם? רוב אלו ששמעו אותם גם הם לא השתכנעו (אלא אם קיבלו חינוך דתי). ורוב אלו מהמפרשים שחלקו עליי לא שמעו את טיעוניי.
טוב, מיציתי.