מבט פרקטי על הרפורמה

רציתי לשאול את הרב עד כמה שיקולים פרקטיים רלוונטים כשבאים לגבש מדיניות של רפורמה משפטית במחוזותינו.
א. אם נניח רפורמה תפגע קשות תדמיתית בישראל, ותקשה על חיילי צה"ל בחו"ל(בצדק או שלא), האם זה כשלעצמו שיקול מספיק טוב כדי להתנגד לה למרות שאולי במציאות תיאורטית היא דווקא מוצדקת? 
כלומר, צריך לקבל החלטות מסוג זה תחת "מסך בערות" השאלה האם שיקול כזה נחשב כזה או לא, והאם בהכרח צריך לקבל את השיקולים הללו תמיד רק דרך מסך בערות.
 
ב.  לי די ברור שרפורמה משפטית רק תדפוק את עתידנו במדינה. היא תתן לחרדים פתח להשתוללות רבתי, למשיחיים לחגוג ללא כל חשבון על חשבון המיסים שלנו, היא תרחיק אותנו מערכים ליברליים וכו האם לא ראוי לקחת שיקולים מסוג זה בחשבון גם אם במציאות אוטופית המערכת לא מאוזנת מספיק?
ג. האם לא שווה לקחת בחשבון גם את השיקול הכלכלי? כלומר, יכול להיות שהרפורמה שכן ראוי לעשות מבחינה תיאורטית עדיין תזיק מאוד ברמה הפרקטית מבחינה כלכלית ואז כדאי לסגת ממנה.
ד. האם אין מקום להתחשב בתרבות השלטונית שלנו? אנחנו לא חיים בבריטניה ולא בניו זילנד, המדינה שלנו מושחתת עד העצם, וחסרת תרבות דמוקרטית משמעותית בהשוואה לאותן מדינות(חלק אפילו באופן מובנה על ידי הרבנות הראשית לדוגמא) האם גם פה לא ראוי לקחת זאת בחשבון כשנניח קובעים שעמדת היועמשית לא מחייבת? 
יכול להיות שרעיונית עדיף באמת שעמדתה רק תייעץ, אבל הרב לא חושש שהתרבות השלטונית שלנו אם עמדה רק תייעץ אנחנו נדרדר דרסטית מבחינת היקף השחיתות? איפה למעשה נכנס "מסך הבערות" במקרים מסוג זה? האם אופי המדינה, האזרחים והתרבות זה משהו שראוי לקחת בחשבון?
 
תודה!!