מחויבות דתית

גולם חכם קם על יוצרו.

אני אחדד את השאלה. אני מצטט: "מטרתי העיקרית בחלק הזה אינה לשכנע אנשים שיש חובה לציית לצו הא-ל. מי שלא מבין זאת, קשה מאד לשכנע אותו. אבל תחושתי היא שרבים מאד מבינים זאת, ובכל זאת תוהים מדוע זה נכון. פגשתי רבים מאד ששאלו את עצמם (וגם אותי): גם אם יש בתוכי את המחוייבות לצו הא-ל, מדוע עליי לשמוע בקולו? האם זה רציונלי?" עד כאן לשונך.

אני מבין שיש חובה לציית לקב"ה. אני לא מבין את דברי הרב בהמשך (מעמ47 והלאה במחברת 5) על הכרת טובה כמחויבות פילוסופית. שם הרב טוען שבגלל שקיומינו תלוי בה' יש לנו חיוב לשמוע בקולו. את זה לא הצלחתי להבין.
האמת ש"שכר ועונש" זה דבר שמספק אותי בתור ביסוס רציונלי למחויבות בה' אבל פשוט לא הצלחתי להבין את הטיעון הזה שלך (כמו ששאלתי בשאלה הקודמת).

דכר ועונש רחוק בעיניי מלהיות מספק. אבל גם בלעדיי, אנחנו נדרשים לעבדו לא בגלל גמול (רמב"ם תחילת פ"י מהלכות תשובה ועוד הרבה). להיפך, השכר והעונש באים עלינו רק בגלל שראוי לציית לו, ולא להיפך. אחרת זו סתם שרירותיות.
אבל כאמור אמרתי מה שהיה לי לומר.

אני מתנצל על החפירה אבל הרב לא ענה לי לשאלה. הרב ענה על טענתי ששכר ועונש זה מספק מבחינה רציונלית אבל לא ענה לי על השאלה שאני שואל על מה שהרב כינה "הכרת טובה פילוסופית".

הרב הציע את "ההכרת הטובה הפילוסופית" להסבר למחויבות דתית בעוד שלענ"ד זה נראה בדיוק להפך! הרב בעצמו שאל את שאלתי (בתחילת עמוד 50 ובעמוד54 באמצע) ולא ראיתי שהרב עונה בצורה פילוסופית אלא רק שהביא מקורות שכביכול מוכחים את דבריו… הרב לא הביא שום טיעון שמפריך את מה שהרב אמר שם (וגם אני אומר פה)שלכאורה זיקה אוטלוגיתצריכה לחייב את היוצר כלפי היציר ולא להפך.

אני מכבד מאוד "אינטואיציות" אבל את אינטואיציה הזאת הרב, הרב לא עיגן בשום טענה אלא רק הביא מקורות (אני גם מכבד את המקורות של הרב אבל אני רוצה טענות…)

תודה רבה וסליחה על החפירה.

במחילה, אבל נראה שלא קראת את מה שכתבתי, לא כאן ולא שם. כתבתי שמדובר באינטואיציה שקיימת אצל הרבה אנשים, ומי שאינו מוצא אותה בתוכו אין לי איך להסביר לו אותה. לפחות לא מעבר למה שכתבתי במאמר עם הדוגמאות שהבאתי שם.
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

אם ככה שזה רק אינטואיציה אז זה באמת לא "מחייב" כלומר כל אחד יעשה לפי הרגשותיו אם זה חלק מהאיטואיציה שלו יקיים ואם לא אז לא אם ככה יש לי עניין ליצר לעצמי אינטואציה מוסרית כזאת (לעת עתה אין לי…) את השאלה הזאת אני שואל גם על שאר הדברים המוסריים יש עניין להגיע למצב שאקיים דברים באופן אלטרואיסטי אם אני לא חש צורך בזה? יש מה לשכנע את עצמי בעניין?

אני רק אוסיף שלפי זה לא ברור המחויבות להחזיר בתשובה מדין ערבות (אם אני לא טועה פעם ראיתי מאמר תגובה לד"ר דרור פיקסלר ששם הרב כותב שהחזרה בתשובה כלולה בדין ערבות. אם כי אני לא זוכר את המאמר בדיוק.. )

זה לגמרי מחייב, אלא שאם יש כאלה שלא מודעים לחיובם, לא בהכרח יש לי מה לעשות עם זה. בדיוק כמו מי שלא מודע למחויבותו המוסרית, או מי שלא מכיר את הגיאומטריה האוקלידית וגם לא מבין כשמסבירים לו.
לא הבנת את הפואנטה. לא מדובר בתחושת צורך. אינטואיציה אינה רגש אלא כלי הכרתי. אם יש לך אינטואיציה פירושו שאתה מכיר בדבר שהוא נכון ומחייב. לכן כשיש אינטואיציה אז חייבים לעשות זאת. מי שאין לו אינטואיציה אז הוא פשוט עיוור (ראה בקטע הקודם).
אין שום קשר לשאלת העשייה מתוך הזדהות, שהיא שאלה פסיכולוגית שבה עסקו רבים (כמו הרמב"ם בפרק השישי, והראי"ה קוק בדיון על ישר וכובש).
לכן גם יש מחויבות גמורה להחזיר אנשים בתשובה. בדיוק כמו אנשים שלא נוהגים באופן מוסרי.