מטרת הבריאה

אבל זה נראה שכל עניין השלמות וההשתלמות כמטרת הבריאה נולד מסברה, ולא מתוך התגלות כלשהי שאומרת שזה תפקידנו.

אני לא חושב. עקרונית ייתכן שהקב"ה לא צריך ו'או לא רוצה להשתלם. אחרי שיש התגלות והקב"ה מטיל עלינו משימות, אני שואל את עצמי מדוע הוא צריך אותנו. שיבצע את זה בעצמו. ועל כך התשובה היחידה האפשרית היא בעיית השלימות וההשתלמות.

לגבי הצד הראשון של המטבע
מהאבות ומעדויות התנך על נורמות לפני מעמד הר סיני זה נראה שגם בלי ההתגלות אפשר לדעת מה התפקיד בעולם, לא?

אוקיי, אבל גם בלי עניין השלמות וההתשלמות יש עוד מספר טעמים אפשריים שיוצאים מסברה שלא מצריכים התגלות:

בכתבי האריז"ל נאמרו שני טעמים כלליים לבריאת העולם – "שיתגלו שלימות כוחותיו", ו"יכירו גדולתו". או לפי מה שאומרים בחב"ד: נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. האם אלו לא מספיקים מבלי שתהיה התגלות?

איתן,
מהתנ"ך עולה בבירור ובאופן מובהק ההיפך. כל פעם שמישהו מחפש משמעות זה מתחיל בקשר עם הקב"ה ובציווי שלו. אדם הראשון, אברהם, משה, עם ישראל. כשאברהם מחפש משמעות זה מתחיל בבורא ובציוויים שלו (שקדמו למתן תורה). כל אלו התגלויות.

אורן,
הטעמים הללו הם אולי אפשריים (אין לי מושג מניין הוא שואב אותם), אבל גם אם הם נכונים הייתי צריך התגלות כדי לדעת אותם. ובטח הייתי צריך פרטים איך מתגלים כוחותיו או נוצרת דירה עבורו בתחתונים. מה מוטל עליי.

קח לדוגמא מה שכתוב ברמב"ם:
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו?
בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: צמאה נפשי לאלהים לאל חי

כלומר ייתכן שמטרת הקב"ה בבריאה היא שברואיו יגיעו לאהבה ויראה שלו מתוך התבוננות (בבריאה עצמה); וכל זה לא בהכרח מצריך התגלות, לא?

אבל את זה גופא צריך לומר לי. אחרת אני אולי אוהב אותו (ואולי לא) אבל לא אפעל כדי לאהוב אותו. אהבת ה' גם היא מצווה, ולא סתם מצב טבעי או חוויה.

אבל יש מצוות שאפשר להבינן בסברה מבלי התגלות. כעין מה שר' שמעון שקופ אומר לגבי תורת המשפטים, ושאלתו מנין שצריך לקיים את מה שכתוב בתורה. כלומר, כמו שיש סברה שצריך לקיים את מצוות ה', ישנה גם סברה כזאת שצריך לידע את ה' ע"י התבוננות בבריאתו.

אחזור שוב על אותה טענה: דווקא בגלל שאפשר להבינן בעצמי זו ודאי אינה מטרת הבריאה. ההבנה הזאת קשורה למבנה חברתי מתוקן. כל הרעיון של תורת המשפטים של ר"ש הוא שהיא אינה ערך דתי אלא ערך מוסרי-חברתי.
אני לא יודע את הערך לידע את ה' מתוך התבוננות בבריאה אפילו אחרי שהייתה התגלות. בעיניי זו המצאה של הרמב"ם. בטח שלא הייתי מסיק זאת מסברה, ובטח לא הייתי מסיק שזה תפקידי וזה מה שמתקן את העולם וממלא את מטרותיו של הקב"ה בבריאה.