על השיקול האפריורי להתגלות

לכאורה אפשר לומר שהעולם נברא לצורך הגשמת הערכים הטובים, כמו צדק, גבורה, עצמאות וכדו' ובשביל זה נברא האדם בעולם, בלי קשר למצוות דתיות.
לערכים הללו יש ערך בפני עצמם והאדם נעשה טוב בלי קשר לתוצאות המעשיות של תיקון החברה.

ולמה צריך להגשים את הערכים הללו? כנראה מפני שיש להם איזו תועלת מעבר לעולם שלנו. הוא אשר אמרתי. בשיחה (מחברת) הרביעית אני מעלה את האפשרות הזאת לפחות לגבי המצוות שמקבילות לערכי המוסר, שהן נועדו להוסיף קומה דתית מעבר לערך המוסרי, אבל בלי שינוי תוכן.

הוא אשר שאלתי, אם יש להם תועלת מעבר לעולם שלנו, אז לכאורה זה מספיק.
למה שנחשוב שסביר שיהיו עוד ציווים (כגון הלכה)?

כמובן שישנה מסורת, השאלה שלי היא כנגד השיקול האפריורי להתגלות

גם את המשמעות הדתית למצוות המוסריות אין לדעת בלי התגלות. בלעדיה הייתה להן רק משמעות מוסרית.

וכי ההתגלות בסיני מסרה לנו שיש משמעות דתית למצוות המוסריות?

הלא את המשמעות הדתית של המוסר הבנו משלילת האלטרנטיבה, שלא מסתבר שניברא עם חוסר בשביל להשלים את עצמנו ללא סיבה ותועלת חיצונית עבור הקב"ה. אנו מבינים זאת ללא ההתגלות.

להבנתי ההתגלות הוסיפה את פרטי הציווים הדתיים (ואת עצם העובדה שישנן עוד מטרות שאינן מוסריות)

לא מדויק. ניתן להבין שיש עוד מצוות אבל לא שיש משמעות דתית למצוות המוסריות.

למה לא?
מה ניתן לנו בהתגלות שלימד על משמעותה הדתית של החובה המוסרית?
אני לא מתכוון להלכות הנוגעות למעשים מוסריים, הם אכן ניתנו כמצוות בסיני. כוונתי היא לתוקפה הדתי של הכרת החובה המוסרית (בלי קשר להלכה).

מדוע לא מספיקה לנו ההבנה שלא סביר שניברא בשביל להפוך שלמים מוסרית ללא מטרה חיצונית, ומתוך כך שיש מטרה חיצונית לעולם (=דתית) בהשתלמות עצמנו על ידי הציות לחובה המוסרית.

(תודה מראש על הסבלנות)

עצם זה שצווינו על כך ביחד עם המצוות שהן בעליל לא בספירה המוסרית. גם פרטי ההלכות שנוגעות למצוות הללו מראות שהן לא שייכות לספירה המוסרית (כמו פטור גרמא וכדומה).

זה לגבי המצוות המוסריות שנמסרו בסיני, אך מה בנוגע לעצם החובה המוסרית (אשר הייתה קיימת גם לפני סיני)?

ללא מעמד הר סיני או כל התגלות אחרת, היינו רואים בה את מטרתו החיצונית של הקב"ה הנעלמת מהבנתנו, ועל כן אין סיבה להעלות שיקול אפריורי להתגלות כלל (כי כבר מבלי שום התגלות נטוע בנו ציווי אחד לפחות מאת האל – הציווי המוסרי. אמנם לא 'צווה' בהתגלות, אך כך נבראנו).

עניתי על זה. הייתה בנו מחויבות למוסר, אבל ברור שהמוסר אינו יכול להיות המטרה היחידה לבריאה.

להבנתי לא כ"כ ברור שהמוסר אינו יכול להיות המטרה היחידה לבריאה (כל עוד יש לו גם תועלת חיצונית עבור הקבה – דבר סביר כשלעצמו).

יכול להיות שהגענו לעניין של סבירות, וכל אחד צריך לבחון עצמו אל מול הטענה הזו.