מי צריך לשלם?

זה יותר גרוע ממוזר, מכות סתם אפשר רק כשמתאמנים למטרה כלשהי ולא סתם כתחביב. כי זה עושה נזקים וזה מאוד מסוכן.במיוחד במקרה שצויין ראינו נזק לבגד. במקרה אחר הנזק יכול להיות הרבה יותר גרוע תחשוב מה היה קורה אילו המסמר היה נכנס בתוך הגוף ודוקר איבר פנימי של חברו?

לדעתי אתה חייב לשלם לו את כל הנזק כי אתם בתנאים זהים*, לפי התורה אתה צריך לקחת את החולצה ממנו ולקנות לו אחרת כמותה.

* תנאים זהים- לפי התורה אילו הוא היה שובר את ידך, אז את היית צריך לקבל ממנו מלוא שוויה וגם את שבתך. כך לגבי היזק חפצי.

אין דבר כזה מכות בהסכמה- כי האחר תמיד יכול לנצל הזדמנות זו לרעה. וחזל אמרו כל המרים יד על חברו נקרא רשע.

קהת הגיע הזמן שתתבגרו.

מושה,
אתה כותב בצורה נחרצת כאילו היית האורקל מדלפי בלי לדעת על מה אתה מדבר בכלל. כבר הערתי לך על כך בעבר.

סוטה כב ע"א:
מאי קטן שלא כלו לו חדשיו הכא תרגימו זה ת"ח המבעט ברבותיו רבי אבא אמר זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה דא"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה כי רבים חללים הפילה זה ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה.

אתה כמובן יכול לחוות דעה גם בלי להיות מומחה, אבל הנחרצות כאילו יש כאן הוראה מפי הגבורה היא בעייתית כשהיא באה על רקע חוסר ידע הלכתי.
כדי להסיר ספק, בהחלט יש מקום לדון בדבריי למעלה (גם אני התלבטתי קצת כי זו לא הלכה פשוטה. השאלה מה היחס בין זה לבין "קרע כסותי"), אבל אני חשבתי על כך והגעתי למסקנה שלדעתי הוא פטור במצב כזה.

אין ספק כבוד הרב שאתה צודק, ההבדל בינינו הוא קטן, אני שמתי גדר כדי שיבינו שניהם להבא שאם יריבו ויקרה נזק כלשהו האחר צריך לשלם. לא אני ולא אתה ולא התורה מעוניינת שאנשים יריבו ואפילו לא בצחוק ולא בסתם.

אני חוזר ואומר במקרים מוזרים וחמורים כאלה צריך להתייחס בהתאם ובחומרה. צריך לחשוב על זה כאילו הם הילדים שלנו.

אנחנו בדיון למה אני חייב להסכים עם כל אחד? עובדה כבוד הרב גם אתה אמרת את דעתך והיא מאוד מקובלת עליי, אני גם הצגתי את דעתי, ולא פחדתי כי אני חרד לאמת, ולמה שאסתיר דעתי גם אם אני נחשב קטן? בטוחני שאותו הילד וכל אחד אחר לא סומך על דעותיי הנחרצות!
ואם אני מורה עדיין איני פוסק הלכות- ואיני רב ואיני חכם ובקי כמוך בוודאי. אבל נהנה לעסוק בתורה ולחדד את חשיבתי ככל האפשר.

דווקא מי שלא מלאו לו חודשיו ויש לו מה לומר זה מעיד על כך שהמוח שלו עובד. לפי המובא בסוטא הרב מגדירני כת"ח- זה כבר טוב בשבילי. איך אומרים הרב, אני יונק את דברי הגדולים ממני – ותדון אותי לקו זכות בבקשה. ועל כן אבי אתה.

מושה, "שמת להם גדר"? זה כבר ממש לא קשור להצגת דעתך. הם מינו אותך להיות הבורר שלהם ולהסביר שלהבא הם יצטרכו לשלם? אז מה אם התורה לא אוהבת מריבות? "צריך לחשוב על זה כאילו הם הילדים שלנו"?!?!

ברור, ההלכה צריכה לכלול את הכל. אני כבר רמזתי ותעשה קל וחומר, אם אדם שמרים יד על חברו נקרא רשע אז קו"ח מי שמרביץ בפועל הוא רשע. ואם הוא רשע זה כבר חטא. ואיך אפטור אותו? מה אתה רוצה שאעמוד בצד ואעודד אותם לריב? בוודאי הילדים שלנו… כל בני ישראל אחים.. אחד ערב לשני ולא ערבי לשני. זו דעתי – זכותך לא להסכים איתה- אני מכבד.