מנין הרב יודע שהמקרא הנמצא בידינו נכתב ע''י משה ?

טוב, התקדמתי קצת,
המשך לשאלה:
אני מקבל את ההנחות הבאות:
א. היתה התגלות של האל וציווי של חוקה לאומית כלשהי.
ב. תוכן המקרא המצוי בביתי הוא הכי קרוב לספר החוקים בו כתב משה את צווי האל ומסר לראשי העם בתקופת מתן תורה (הייתי רוצה להניח שנוסח ספר התורה שיש בידינו נכתב בתקופת משה ועל ידיו אבל אין לי ממש ראיה לכך).
שאלה:
איך אדע שה' מחייב אותי, שי זילברשטיין מבני ברק, באופן אישי לקבל את התלמוד בגלל שהוא התקבל על ידי האומה בתחילת ימי הביניים ?

כי ככה פסקו מרנן 'שר התורה', ומרן 'ראש הישיבה' (החדש).

הוא לא מחייב אותך לקבל את התלמוד אלא לקבל את התורה. התלמוד הוא הפירוש לתורה שהתקבל כמחייב על ידי הציבור והחכמים. קבלת הציבור יש לה משקל מחייב כמו קבלת התורה על ידי הציבור. ראה בית ישי- דרשות סי' טו.

סליחה אבל לא מצאתי את הספר בית ישי ברשת, וגם איני ת"ח ויקשה עלי לעיין בספר בסגנון תלמודי.

אני לא מבין מדוע קבלת הציבור מחייבת כקבלת המצוות בהר סיני ?

למה שקבלת הציבור תחייב אותי? למשל את חוקי המדינה אני מקיים כי אני רוצה שישאר סדר. הם לא באמת מחייבים אותי (אם יהיה חוק גרוע ולא יהיה סיכוי שאיענש, לא אקיים אותו).
למעמד הר סיני אני מחויב לא כי הציבור קיבל על עצמו אלא כי ה ציוה

א"ח,
ה' ציווה את הציבור, לא אותך אישית. אתה לא היית בעת התגלות ה' ולא חויבת בכלום, עם ישראל התחייב.

אתה חלק מהציבור וכשהציבור התחייב אתה בכללו. איך עם יכול להתחייב כשכל פרט יכול לא לקיים? אז מה המשמעות של ההתחייבות? זה כמו שהפלסטינאים חותמים איתנו הסכם ואז חמאס טוענים שזה רק פתח והם לא מחוייבים. גם לגבי החוק זה בכלל לא משנה אם אתה רוצה שיהיה סדר או לא, אם לא תקיים את החוק תיענש כי אתה מחויב ועומד גם אם תכריז שאתה לא מעוניין. זה טיבה של כל מערכת משפטית.
דומני שאכן הדברים מחייבים מעצם טיבם (כי ה' ציווה וכי הם נכונים). זה שהתחייבת רק אומר שאין לך טענות לקולת העונש אם לא קיימת. זה לא המחייב עצמו.

שי, ה' ציוה גם את אשר איננו פה עימנו היום, ובפרט אותי. אתה יכול לטעון שהוא ציוה את כולם ומכח זה גם אני מחויב, אבל יש הבדל בין זה לבין שה"ציבור" (מי זה?) החליט שהוא מקבל על עצמו קובץ חוקים מסוים. הרב, אכן חמאס יכולים להתנער משאר הפלסטינאים. מה הבעיה? זו זכותם ואני בהחלט מבין אותם. לגבי החוק, לא אמרתי שרק מי שרוצה סדר מחויב. אף אחד לא מחויב, אלא שהמשטרה מפעילה אלימות כדי לכפות את החוקים על כולם (במקרה הזה לשמחתי)

חמאס לא יכולים להתנער אם ההסכם נעשה עם כולם. אם הם אומרים מראש שהם לא שותפים אין בעיה (פרט לכך שאני לא הייתי נכנס להסכם כזה).
המשטרה לא מפעילה אלימות סתם באופן שרירותי. זו תפיסה דרוויניסטית. בתפיסה המוסרית יש למשטרה/לחברה זכות להפעיל כוח כי יש מחויבות לקיים את החוק. כך למשל כותבים כמה מחברים (כמו חיים כהן בספרו המשפט) שבחוק הישראלי אין איסור לגנוב שכן נוסח החוק הוא "הגונב עונשו כך וכך". אבל זו שטות, שכן יש הצדקה להטיל עונש רק אם באמת יש איסור לגנוב (אן עונשים אא"כ מזהירים). מה עוד שגם הוא כנראה מניח שאין איסור כי החוק לא אוסר, ומשמע שאם היה אוסר אז היה איסור. כלומר אין מניעה עקרונית מהטלת איסור על האזרח.