נזיקין החזר כספי

אני חושב שלא. זה לכל היותר גרמא (שאמנם חייב בדיני שמים). וגם הגרמא זה לא לנזק אלא להוציא הוצאות בהחלטת המזמין (יכול היה לא לעשות את המסיבה). אולי יש לדמות את זה למראה מטבע לשולחני (מומחה למטבעות) שאם הטעה את האדם הוא חייב לפצותו. כאן הייתה 'עדות' של הסופר שהספר כשר. אבל זה רחוק, כי הנזק הוא עקיף מאד, לא כמו במטבע. הנימוק שם הוא שהיה לו ללמוד ולא למד. אבל נראה שאצלנו תלוי בסוג הטעות של הסופר והאם היא סבירה או לא.
אמנם בתשובת הרמ"א סי' יב מחייב לשלם למי שהוציא הוצאות על פיו, אבל הוא מדבר רק במקום שההוצאות היו מחויבות (הוצאות נסיעה למקום אחר לדון שם). אצלנו אלו לא הוצאות מחויבות, והווי לכל היותר גרמא.
שוב ראיתי שלכאורה נחלקו בזה הרמב"ם והראב"ד בהל' זכייה ומתנה פ"ו הכ"ד:
הורו רבותי שאם היה מנהג המדינה שיעשה כל אדם סעודה ויאכיל לריעיו או יחלק מעות לשמשין ולחזנין וכיוצא בהן, ועשה כדרך שעושין כל העם, וחזרה בה, משלמת הכל, שהרי גרמה לו לאבד ממון, וכל הגורם לאבד ממון חבירו משלם, והוא שיהיו לו עדים כמה הוציא, שאין זה נשבע ונוטל.
אמר אברהם, איני משוה עם רבותיו בזה, וזאת הגרמה דומה לזרעוני גנה ולא צמחו שאינו משלם לו ההוצאה, וכללו של דבר אבוד ממון שבעל הממון עושה אותו, אף על פי שגרם לו זה – פטור
ובשו"ע חו"מ אבהע"ז סי' נ ס"ג פסק כרמב"ם. ובחלקת מחוקק שם כתב שהוא מדינא דגרמי.
אמנם שם מדובר בביטול חתונה במזיד, ואצלנו זה שוגג. ונחלקו הפוסקים בחיוב  גרמי בשוגג (ראה ש"ך סי' שפו סק"ד).
ובמראה מטבע לשולחני מחייבים (רואים שטעות של מומחה מחייבת אותו לפצות את האדם שהוציא על פיו) כי היה לו ללמוד ולא למד. אמנם 
סוף דבר, קשה לחייב מדינא, אבל אולי יש עניין לשלם בדיני שמים.
אפשר לראות את הדיון בפס"ד כאן: https://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=2235