נמצא אחד מהן קרוב או פסול

כוונתי הייתה לפי שיטות הראשונים שיש צורך בידיעה שהשני פסול ע"מ שהעדות תתבטל. ניתן לומר שכאשר הם מצטרפים בידיעה לעד פסול, הם נוהגים שלא כהלכה ופסולים והפסוק של ה'אל תצטרף לרשע' הוא גילוי מילתא שכל מי שמצטרף לעד לא כשר (רשע) נפסל לעדות. הדברים אף יותר מובנים בהנחה שבעדות אין אנו מסתפקים רק בבירור האמת, אלא הם אף נותנים תוקף וכוח לבי"ד לפסוק את פסקם (שער"י ז, א ועוד אחרונים). מהי דעתך?

לשיטות כאלה יש סברא בזה. ואף ניתן ללמוד זאת מאל תשת ידך עם רשע.

אבל איני רואה קשר לדברי הגרש"ש.

זה שטויות. הרי לפי הסבר זה הוא אמור להיות פסול גם לעדויות אחרות, והרי ברור שהוא פסול לעדות זו בלבד

לא בהכרח. ישנם פסולים שהם רק לאותה עדות. הרי אין לו גדר רשע, שהרי לא עבר על לאו שבמלקות. על כן מדובר לכל היותר בחשש שקר. והסברא היא שאם הוא הצטרף לעד פסול כנראה שבמקרה זה יש לו אינטרס מיוחד ולכן חיישינן שמשקר. ועוד אפשר שקנסוהו כדי למנוע שיצטרף עם פסול.