נשבע שלא יבקר את פלוני ומת פלוני
מובא בסופרים וספרים חלק ראשון עמוד 49: הנשבע שלא יבקר פלוני ומת פלוני אם מותר לבקרו. תשובת גאונים שמותר "אם מת אין זה [נקרא] נכנס אצלו". וכן לעניין ראיה הוכיחו מהפסוקים "לא תוסיפו לראותם עוד" ו"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים".
האם חוץ מהתפישה הדואליסטית הרגילה, יש כאן גם ירידה לדעת בני אדם (הנשבע על האדם נשבע על הבשר אבל לא על הדומם), או שגם דעת בני אדם לא תועיל כאן כי המילים יהיו שונות לגמרי מהמשמעות התקינה שלהן?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
עקרונית שבועה נקבעת לפי דעת בני אדם. כשאין בירור חד משמעי לדעת בני אדם ניתן ללכת אחרי משמעות הלשון.
אגב, יש מחלוקות ראשונים ידועות לגבי על מנת שלא תלכי לבית אביך או נודר לא להיכנס לבית אביו ונפל הבית.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer