ספק מאמין

אוסיף על השאלה-
אדם דומה, שלדעתו הסבירות לקיום ה' ואמיתות התורה נמוכה מהסבירות של אתאיזם אך בוחר לקיים מצוות מחמת הספק ומיראת העונש. האם לו עולות המצוות ומצטרף למניין?

זהו ההימור של פסקל. בעיניי אין לזה ערך. ראה בטור 661 – אמונה והימור: שני סוגי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות.

קראתי את דבריך בטור 661 – אמונה והימור: שני סוגי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות.
א. מה לגבי אדם שמאמין משיקולים פילוסופיים? כלומר זה לא חצי שהוא מאמין ישירות בקיום האל, אלא הוא שקל טיעונים פילוסופיים ומכוחם הוא חושב ש50% שאלוהים חייב להיות קיים? לכאורה לפי דבריך בטור אדם כזה אינו יכול להיחשב מאמין.

ב. מה לגבי אדם שכן יש לו אינטואיציה ישירה לגבי קיום האל, אלא שהספק שלו הוא גופא לגבי תוקפה של האינטואיציה הזו, האם ניתן להתייחס אליה ברצינות או שהיא נניח תוצר אבולוציוני\תרבותי או משהו כזה?

א. לא הבנתי את השאלה. ככל הזכור לי, הטור ההוא לא עסק באדם כזה.
ב. זה ספק ככל ספק אחר.