עדות קידושין באדם עם ספקות באמונה

אם היה לנו ספק האם הוא מאמין ניתן אולי להעמידו על חזקתו אבל אדם שמצהיר שאינו מאמין אלא מסופק (ספק אמונה אינה אמונה) כיצד ניתן להעמידו על חזקתו?

הוא עצמו בספק אם הוא מאמין. כשרותו נקבעת לפי החזקה ולא אמונתו.

אמונה פירושה שברור או לפחות סביר בעיני שיש אלוקים וכו'. אדם שבספק האם הוא מאמין פירושו אני בספק רב האם יש אלוקים או במילים אחרות איני מאמין ולכך לא שייך להעמידו על חזקתו, הלא כך?

אתעלם לצורך הדיון מהבעייתיות הלוגית ומהמגמתיות הבוטה שבדבריך (אדם שבספק הוא בספק, ולא בהכרח 'בספק רב', ועוד פחות אוחז כבר במסקנה אתאיסטית כפי שאתה שם בפיו).
אבל מעבר לזה, יש הבדל בין להתלבט בדרך לגיבוש עמדה לבין מסקנה מסופקת. כשאדם חושב על דרכו אין לו עמדה אלא הוא בדרך לזה. ייתכן שבסוף הוא יישאר בספק, אבל התלבטות אינה בהכרח זה. כשיגיע לעמדה הסופית אפשר לקבוע התייחסות כלפיו. כל עוד הוא בדרך יש היגיון רב להשאירו בחזקה ההלכתית (כאמור, הדיון כאן הוא הלכתי ולא באומנות שלו) שבה היה קודם לכן.