עבירות ומצוות

שלום הרב, בשיעור ששמעתי הרב טען שחילונים או לפחות חלקם שאינם מאמינים במחויבותם לתורה מוותם אינם מצוות ועבירותיהם אינם עבירות.  בתחילת השיעור הרב העלה את הדוגמא של עובד ע\"ז וציטט את הרמבם שפוטר את העובד אם עבד מאהבה או מיראה וחייב אותו רק אם קיבל אותה עליו כאלוה. הרמבם בתחילת הלכות ע\"ז מתאר את השורש של הע\"ז בימי אנוש כאשר בני האדם עבדו לכוכבים וכד\' אבל לא מתוך קבלה באלוה אלא מתוך ידיעה שהקב\"ה שולט עליהם רק שהוא נתן כבוד ולכן הם ראויים לכבוד מצדנו. בפרק שני עוד הוא ממשיך ואומר עיקר הציווי הוא לא לעבוד אף על פי שהעובד יודע שה\' הוא האלוקים וכו\' כל האמירות האלה נראים לכאורה סותרים להבנה של הרב. לא נשמע שהרמבם מצריך קבלה באלוה בשביל לעבור על הציווי לפי אמירות אלו ויכול להיות שהקבלה באלוה שהוא מציין שונה מאיך שהרב הבין. אשמח להסבר תודה רבה.