עם ישראל ולימוד תורה לנשים

1. הרב בעצם ענה בשאלה. אפשר לשאול אותו דבר על כוהנים. בעצם השאלה היא למה דרגה של אדם קבועה מראש ולא תלויה במעשיו? לא היה יותר מוסרי שיהיה כך?
2. קראתי. ועדיין קשה -א"כ למה בכל הדורות לא דחפו נשים ללמוד תורה, וזה קשה להגיד שזה היה בגלל חוסר השכלתן,כי אם היה בזה חשיבות היו דואגים לזה. בנוסף לזה יש גם גמ' (אינני זוכר כרגע היכן) שאומרת שהזכות של נשים בתורה זה שהם שומרות על הילדים בזמן שהבעל בבית המדרש ומחכות לו וכו', ולפי דברי הרב – למה לא תהיה להן זכות בזה שיעמיקו בתורה ?

להעיר, שממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ

1. יש יתרונות בקביעת מעמד מראש, גם אם יש לזה גם חסרונות. למשל כשבן מלך ממונה למלך הוא מכיר את התפקיד ומחונך אליו. נכון שאם יש מישהו ראוי יותר – אז ראוי למסור את התפקיד לו. וכך בכל תפקיד משמעותי. גוי יכול להתגייר, אבל כנראה היה חשוב לקב"ה שיהיה בעולם מעמד שמראש חייב בכל תרי"ג מצוות. ישראל ראשית תבואתו. לכן אין סתירה לכך שממזר ת"ח קודם לכה"ג עם ארץ. ראשית זה בא לומר שתורה קודמת לכהונה (בלי קשר לממזר מול כה"ג). שנית, אם מי שבמעמד הנמוך מגלה יכולות ומסירות גדולה הוא זוכה ליחס הראוי לו לפי מעמדו. אבל התפקיד מראש הוא לקבוצה מוגדרת (כהנים). זהו הרמב"ם בסוה"ל שמיטה ויובל, שכל מי שנשאו ליבו להתמסר ולהיות כשבט לוי יקבל יחס דומה להם.

2. ראשית, לא בהכרח חכמי הגמרא סברו כמוני. שנית, הדבר תלוי גם במעמדן החברתי. בעבר התייחסו לנשים ליצור נחות בעל יכולות אינטלקטואליות ירודות, ולכן תרומתן הייתה בדחיפת הבעל ללמוד. כיום נשים הן אחרות (או לפחות נתפסות אחרת). .

(1. מעין זה גם הייתה כוונתי, שממזר (סטטוס מולד) ת"ח (התקדמות אישית) קודם לכהן (סטטוס מולד, גדול זה גם תפקיד) עם הארץ (רשלנות אישית). כלומר יש משקל לסטטוס אבל הוא פחות כבד מההחלטה האישית. ולא התיימרתי להתייחס לעיקר העניין למה יש משקל לסטטוס).