עסקת חטופים

למה בעצם לא לקבל עסקה של כניעה תמורת כל החטופים (אם זה אפשרי, מה שכמובן לא נכון)? בהנחה שאנו מתעלמים משיקולים עתידיים, זה הדבר המתבקש לעשות. במילים אחרות, נראה שהדרך היחידה להתנגד לעסקה מלאה שכוללת הפסקת מלחמה היא, להתייחס לשיקולים עתידיים (שכוללים כמובן שיקולים עתידיים של ארגונים אחרים שיראו שאם חוטפים לנו אזרחים, אנחנו נכנעים).

אם אתה בוחר מאלו שיקולים להתעלם תוכל כמובן לקבל איזו החלטה שתרצה.

ברור, אני רק שואל את דעתך בהתאם להתפתחויות שהיו. הרי בטור 607 – מבט על עסקת השבויים אמרת שיש להתעלם משיקולים עתידיים, ואני תוהה אם אתה עדיין מחזיק בעמדה זו. ואם כן, למה לא לעשות עסקה של כולם תמורת כניעה?

לא כתבתי שם ומעולם לא חשבתי שיש להתעלם משיקולים עתידיים. להיפך, עיקר השיקולים כאן עוסקים בעתיד. טענתי שם הייתה שסכנות עתידיות מהמחבלים שנשחרר הן לא שיקול מרכזי ובוודאי שלא נכון למדוד מספרי נפגעים. שיקול של ביטחון עתידי הוא הסיבה שיצאנו למלחמה הזאת והסיבה העיקרית לכך זהיא מוצדקת.

אוקי, אז אם שיקולים עתידיים כן חשובים, מה אתה רואה שהשתנה בין הזמן שנכתב התור לזמן עכשיו, מההיבט הזה?
עושה רושם, אבל אולי אני טועה, שבזמן כתיבת הטור חשבת שהשיקולים העתידיים של התאוששות חמאס וההבנה של העולם הערבי הקיצוני שאנו נכנעים אם חוטפים לנו אזרחים הם דברים שיקרו ככה או ככה (כי אנו ניכנע בכל מקרה), ולכן כדאי לבצע עסקה ולעצור את המלחמה. אולם עכשיו, כשאנו רואים שהמלחמה חזרה, השיקולים האלו חזרו להיות רלוונטיים- יש יכולת לחסל את חמאס. מכאן, שאולי כן כדאי ללכת עד הסוף, כדי למנוע את הקושי העתידי שנובע מכניעה.

אם אני אכן צודק, אז הצידוק להתנגד לעסקת חטופים היא בשל שיקולים עתידיים של חיסול חמאס וביסוס מעמדנו ככאלו שמחסלים כל מי שחוטף לנו אזרחים, צידוק שלא היה קיים באופן סביר בזמן כתיבת הטור בגלל המחשבה שלא נוכל בכל מקרה להכריע את חמאס.
האם אני קולע לעמדתך?

לגמרי. זה מה שכתבתי.

זכור לי שפעם רצית שישלחו לך קטע של אבי שגיא על עסקת החטופים, אז הנה מצאתי אחד בו הוא אומר שברור שצריך לעשות עסקה:
https://youtube.com/shorts/EDTzz5zncQU?si=OTgl1uslLtztAlXn