פגיעה מכוונת בתשתיות אזרחיות של אויב
שלום הרב,
לפי אמנת ז'נבה הבנתי שצריך לעשות הפרדה בין מטרות אזרחיות וצבאיות של האויב, אבל אם הצבא הוא שליח של החברה האזרחית, למה לא נכון לפגוע גם בתשתיות אזרחיות של אויב כמו תחנות כוח, מתקני ביוב וכו? במיוחד שהתשתיות האלו משמשות בין השאר את הצבא של האויב אבל לא רק.
בברכה,
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
למה לא ראוי לפגוע במטרות אזרחיות אם זה לא נחוץ צבאית? הרי פגיעה באזרחים ששלחו את הצבא גורמת להם לחשוב פעמיים לגבי שליחת הצבא להילחם בנו. ועוד, שהאזרחים הם אלו שמספקים לצבא דברים כמו מזון ביגוד תחמושת וכו, כך שפגיעה בהם פוגעת עקיפית בצבא.
אתה מציין סיבות תוצאתיות. כתבתי שאם זהנחוץ אפשר לפגוע בהם.
יש סוג של הסכם בינלאומי להותיר אזרחים מחוץ למעגל, וכך גם לא יפגעו בנו.
מעבר לזה, במקרים רבים השלטון מחליט על מלחמה בלי גיבוי מהאזרחים. דמוקרטיות כמעט לא עושות מלחמות (אלא מתגוננות). ושליט לא דמוקרטי לא בהכרח פועל מכוחם ובהסכמתם.
לגבי הנחיצות, זה שילוב של סיבות שמתיר פגיעה בתשתית אזרחית, גם אשמתם במלחמה, וגם הסיוע של התשתית האזרחית למאמץ המלחמתי (כאשר רק אחת מהסיבות לא הייתה מספיקה למשל כאשר הסיוע למלחמה הוא לא משמעותי כל כך).
לגבי הסכמים בינלאומיים, יש גם הסכם בינלאומי לא לפתוח במלחמה לא מוצדקת, אז אם צד כלשהו חושב שהצד השני נלחם מלחמה לא מוצדקת, האם זה מתיר לו גם לשבור את כללי ההסכם?
באופן עקרוני, אם נניח שליט דמוקרטי פותח במלחמה בהסכמת כל האזרחים במשאל עם, האם במקרה כזה ראוי לפגוע לפחות בתשתיות אזרחיות?
לגבי חמאס, אתה חושב שהוא פועל מכוח ובהסכמת האזרחים?
ולגבי גרמניה הנאצית, האם אתה חושב שהם פעלו מכוח ובהסכמת האזרחים?
ההסכמים לוקחים בחשבון שכל צד חושב שהוא צודק. הטיעון שלך מרוקן אותם מתוכן.
חמאס כנראה שכן. בגרמניה להערכתי לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer