פסיקה מסדר ראשון המשך

דוגמא מעיסוקי כעת, הלכה מדינא דגמרא שביה"כ יהיה בגובהה של עיר, ובפשטות וכך הבינו הפוסקים, הכוונה הגובה של העיר. (ותכל'ס לא קורה כך) אבל ליברמן ועוד כמה הבינו (וכמה ראיות יפות להם) שהכוונה מרכז העיר או מהמקום החשוב שבעיר.
האם היית פוסק כך?
זו שאלה לא דרמטית, אבל כדוגמא

בהחלט. למה לא? הרי זו פרשנות לדין הגמרא, ואם השתכנעתי שזו פשט הגמרא למה שלא אפסוק כך? זו ההיצמדות האמיתית לגמרא. זו אכן המשמעות של פסיקה מסדר ראשון, אבל אין שום קשר לדוחק בלשון או בסברא.
אגב, על ההלכה הזאת גם בפרשנותה המקובלת לא מקפידים כמעט בשום מקום.

למה אתה הולך אחר דבר התלמוד, ולא רובד קדום יותר, קבלת ישראל וכו'?
בשו"ע אין את זה?

כי אין רובד קדום יותר. כוונתך לפסוק הלכה לפי ספר איוב או ירמיהו?
שו"ע לא התקבל. אפילו הנו"כ שלו חולקים עליו. יש לו משקל כמובן, אבל לא סמכות מנדטורית.

אולי עצם הפסיקה מסדר שני זה דבר שהתקבל?

כבר אמר הקוצקר: נגד האמת אין רוב.
וחוצמזה, אי אפשר לעשות מכל דבר שעושים קבלה מחייבת. אחרת אתה מאבן את כל העולם לגמרי. אני עושה את מה שהראשונים עשו: פסקו לפי הבנתם בתלמוד גם בלי תקדימים (וכמובן גם יוצר תקדימים לאלו שירצו משום מה לפסוק מסדר שני בדורות הבאים).