שני דינים

מאחורי הדלקת נרות עומדים שני דינים: כבוד שבת ועונג שבת.
אם כבוד שבת מספיק להגיע להלכה שיש להדליק נרות, למה צריך להגיע לדין עונג שבת ? וכן להיפך.
ובכן השאלה כללית, כשיש שני דינים וכל אחד לחוד מספיק, למה צריך להגיע לשני ?
אולי התשובה היא : מה למה, כך היא המציאות, שמאחורי ההלכה ההיא עומדים שני דינים, אבל אולי יש לך תשובה יותר עמוקה ?

זו אינה שאלה של עומק אלא של סוגים שונים של שני דינים.
בדוגמה שלך, ניתן להבין שכל מרכיב לחוד די בו כדי לחייב הדלקת נרות ואפשר להבין שצריך את הצירוף של שניהם. האפשרות השנייה אינה באמת 'שני דינים'. זהו דין אחד מורכב.
באפשרות הראשונה, אכן די בכל אחד מהדינים לחוד כדי לחייב, אבל אין שום קושי מדוע צריך את שניהם. זה כל הרעיון של מתודת שני דינים: שכל אחד מהם לחוד, גם אם הוא מופיע בלי השני, מחייב הדלקת נרות. היישומים של מהלך שני דינים מהסוג הזה בדרך כלל עוסקים במצבים שבהם יש רק כבוד השבת בלי עונג (למשל בעיוור) או להיפך (אם כיבדתי את השבת באופן אחר והנרות דרושים רק לעונג). דוגמה אחרת היא אם מישהו מדליק נרות בביתו באמצעות שליח. כבוד השבת אולי נעשה אבל העונג צריך להיות שלי עצמי (אין שליחות בדברים שבגופו).
יש עוד להאריך בזה טובא.