ציווי על מחשבה

לא הבנתי. למה הרב לא מקבל זאת?

מאיפה אתה יודע שלשיטתי א"א לצוות על מחשבה? בד"כ כשכתבתי זאת גם הסברתי. בקצרה, מחשבה היא בד"כ עובדות (השגחה, סגולה וכדומה). עובדות אפשר לשכנע לא לצוות. הרי אם לא השתכנעתי מה יועיל ציווי? שאומר בפה בלי לקבל בלב?

אגב, אני חושב שכאן באתר גם הסברתי את הרמב"ם הזה שאפשר להבינו גם בשיטתי. נסה לחפש באתר

וְלֹא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בִּלְבַד הוּא שֶׁאָסוּר לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ בְּמַחֲשָׁבָה אֶלָּא כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁהוּא גּוֹרֵם לוֹ לָאָדָם לַעֲקֹר עִקָּר מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה מֻזְהָרִין אָנוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ וְלֹא נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ לְכָךְ וְנַחְשֹׁב וְנִמָּשֵׁךְ אַחַר הִרְהוּרֵי הַלֵּב. מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְצָרָה וְלֹא כָּל הַדֵּעוֹת יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל בֻּרְיוֹ. וְאִם יִמָּשֵׁךְ כָּל אָדָם אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ נִמְצָא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם לְפִי קֹצֶר דַּעְתּוֹ.

דברים אלו סותרים את הציטוט מהמהרל שנמצא בצד האתר: "אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו"

[רק אומר שהכותב א' אינו הכותב הראשון שפתח את השרשור. וסליחה על הבלבול שנוצר]