קביעות הלכתיות

לא ניתן לומר למשל שדיני חזקה הם עובדתיים? פירוש – כדי לגרום למשהו כלשהו, שהיה במציאות דאז או שתלוי במציאות דאז מה שאין היום.

לא רק שניתן לומר, אלא לא ניתן לומר אחרת. מה הקשר לדיון כאן? חזקות הן קביעות עובדתיות. אבל השאלה היתה האם חז"ל קבעו רק קביעות כאלה, והתשובה היא לא.

אני חושב שהוא שואל אם הקביעה ש"חזקות מוציאות ממון" (דיני חזקות ולא החזקות עצמן) עובדתית. זה פותר כמה קשיים בלשונו.

עדיף לדחוק בלשון מאשר בסברא. אם לזה כוונתו אז מדובר ממש בנונסנס. זו קביעה נורמטיבית טהורה. מה לה ולקביעות עובדתיות? האם איסור אכילת חזיר גם הוא בעיניך/בעיניו קביעה עובדתית?

בעיניי לא. אבל למה זה נונסנס? האם א"א שיתקיימו "עובדות הלכתיות" שמהם נורמות נגזרות? כעין אסנציאליזם. (בטח תאמר שחז"ל יכולים לשנות עובדות מהסוג הזה ושזה סמנטיקה לא מעניינת)

לצערי איני קורא סינית. 🙂
במה שונה הקביעה שחזקה מוציאה ממון מאיסור לאכול חזיר? איך אפשר לראות בטענות כאלה עובדות? אם אתה קורא לנורמות "עובדות הלכתיות" (במובן שאני משתמש במונח "עובדות אתיות"), אז בסדר אבל מה הרווחנו? עדיין יש כאן אמירה שלא תלויה בנסיבות.

מה המניעה לומר שאיסור אכילת חזיר (נתעלם לרגע שזה דאורייתא) הוא קביעה עובדתית? או, לחילופין, קביעת נורמה שמושתתת על נורמות מוסריות/תפיסות מדעיות/חברתיות כלשהן שהיו בזמנן והיום תוקפן פג.

כאמור, הראשון הוא נונסנס. וכמובן אין שום מניעה לחלופין. אבל גם כשתציע חלופין כזה עליך להסביר מה הבסיס העובדתי ומה השתנה. וכשתציע את זה תראה שגם שם חבויה נורמה. לעולם לא תוכל לגזור מסקנה נורמטיבית מהנחה עובדתית (זה הכשל הנטורליסטי). עקרון הגשר שיקשור את שני המישורים הוא יהיה הנורמה המחייבת.
כך לדוגמה, אם תסביר שאיסור חזיר נבע מכך שחזיר אינו בריא והיום השתנה טבענו והתברר שהוא בריא, זו אפשרות קבילה עקרונית, אבל עדיין תישאר הנורמה שמאכל לא בריא אסור לאכול. והיא לא בת שינוי (בגלל סמכות התורה או התלמוד).

אם כן, מה הבעיה לומר שהנורמה נשארת אבל המימוש שלה, כביכול, התבטל? דהיינו שאסור לאכול דבר לא בריא וחזיר הוא לא לא גיר ולכן מותר לאכול היום חזיר

מי אמר שיש בעיה? הרי זה מה שכתבתי. כל השיח כאן נראה לי הזוי. כתבתי דברים שנראים לי לגמרי ברורים ופשוטים ואני לא מבין מה לא מובן.