קורבנות בזמן הזה

עניתי לך בדיון פנים דתי. לגבי חילונים זה דיון אחר, מפני שהם אינם מקבלים ערך דתי של דברים. מנקודת המבט הזאת ברור שאין טעם בהקרבה, אבל זה נכון מבחינתם גם אם לא היה בזה שום פסול מוסרי. זה סתם מעשה חסר ערך מבחינתם. אלו נקודות מבט חלוקות ואין טעם בדיון.

זה כמו שחילוני שואל מדוע לא לחלל שבת להצלת חיי גוי (לדעתי כיום חובה לחלל, אבל מדין התלמוד זוהי ההלכה). מבחינתו אין שום ערך בשמירת שבת, אז ברור שלדעתו יש לחלל שבת להצלת חיי גוי. הוא לא נמצא בקונפליקט. אבל אני כן נמצא בקונפליקט, שהרי מבחינתי חילול שבת הוא בעיה חמורה. מולה עומד הערך של חיי גוי, ולכן אני בקונפליקט. אין טעם לדון עם מי שלא מקבל את אחד משני הערכים בקונפליקט. אפשר להתווכח אתו על הערך של שבת, ואחרי שיקבל זאת אפשר לדון על הצלת חיי גוי (האם זה דוחה את הערך של שבת או לא). אבל בלי שהוא מקבל את ערך השבת, מה טעם בדיון?!

רק לחידוד העניין, גם חיים של יהודי לא מצילים בחילול שבת אלא מפני שהוא ישמור שבתות הרבה (זה אחד הטעמים בסוגיית יומא. נדון בו לצורך ההדגמה). רואים שלא ערך החיים של יהודי דוחה את השבת אלא השבתות העתידיות שהוא ישמור. כלומר ערך השבת אינו נדחה בפני ערך החיים של יהודי, ולכן גם לא של גוי. מנקודת המבט החילונית כמובן אין שום ערך לשבת ויש ערך לחיי אדם, ולכן לא ניתן בכלל לדון עמו בכל זה. זה כמו שאשאל אוקראיני למה הוא יוצא למלחמה נגד רוסיה, הרי ייהרגו שם אנשים. הוא יענה לך שהוא פטריוט אוקראיני ורוצה להגן על מולדתו. אבל אני לא מתעניין באוקראינה ובהגנה עליה. לכן אני אתעקש לשאול מדוע הוא הורג אנשים בשביל השטויות שלו. אתה מבין שאין ערך וטעם בדיון כזה.

תודה רבה על המענה המפורט והמחכים!
אגב ברשותך אני שואל בד"כ במקביל אליך גם את הרב משה רט, הוא ענה תשובה דומה מאוד לשלך, והוסיף להבנת העניין משל בהקשר הזה ליחסי אישות: מנקודת מבט של מישהו חסר יצר, זה נראה דבר מגעיל, מלוכלך וחומרי, התעסקות בבשר, הפרשות ונוזלי גוף. וזה אכן יכול להיות כך, אבל מצד שני, כאשר הדבר נעשה מתוך אהבה וקשר נפשי עמוק – זה מרומם את החיבור בין בני הזוג הרבה יותר מקשר אפלטוני בלבד.