האם לבורא יש חופש בחירה?

השאלה שאתה מעלה היא עמוקה ונוגעת בשורש ההבנה שלנו את מושג הבחירה החופשית ואת תאריו של הקב"ה. השרשרת שתיארת אכן נראית במבט ראשון "דטרמיניסטית" או מוכרחת, אך כדי להבין היכן מסתתר חופש הבחירה של הבורא, עלינו לדייק בהגדרת המושג "בחירה" ביחס אליו.

ראשית, עלינו להבחין בין בחירה שיש בה דילמה (כמו אצלנו, בני האדם) לבין בחירה של ישות מושלמת. לאדם יש בחירה חופשית המלווה ביצר הרע או באילוצים חיצוניים, מה שיוצר אצלו דילמה ממשית בין טוב לרע. אולם, העובדה שלאלוקים אין יצר הרע והוא עושה תמיד את הדבר הנכון והמושלם, אינה אומרת שאין לו בחירה חופשית. ישות יכולה לבחור תמיד בטוב, ועדיין להיות בעלת בחירה, שכן ההגדרה של בחירה חופשית אינה מחייבת בחירה אקראית או שרירותית, אלא פעולה מתוך מודעות ושיקול דעת, שנעשית ללא כפייה והכרח חיצוני.

כפי שהסברתי בכמה מקומות (בין היתר בהתייחס לדברי הרמח"ל ש"טבע הטוב להיטיב"), נדמה שכאן נכון ליישם את התפיסה הקומפטיביליסטית: כל עוד יצור פועל בהתאם למה שטבעו העצמי מכתיב לו, והדבר אינו נכפה עליו מבחוץ, הוא נחשב חופשי. אצל הקב"ה, "הטוב" אינו כופה אותו מבחוץ כישות זרה; אלא מעצם טבעו ואלוהותו הוא טוב, ולכן הוא בוחר להיות מחויב לטוב ולצוות עליו. הוא אינו אנוס לעשות את הטוב, אלא טבעו שלו לוקח אותו לשם, ובהיעדר יצר הרע, אין לו סיבה לסטות מכך.

האם יש לקב"ה אופציה לבחור ברע? תיאורטית ועקרונית – כן, יש לו יכולת כזו, שהרי הוא הכל-יכול. אך באופן קונקרטי ומעשי, הוא לעולם לא יעשה זאת, משום שהוא טוב ואין לו שום יצר, חיסרון או סיבה לעשות רע. חוסר האופציה הקונקרטית לחטוא נובע משלמותו, ולכן הוא אינו מהווה מגבלה על חירותו אלא ביטוי לה. במובן הזה, אלוהים דומה לאותם מלאכים שעליהם נטען שיש להם בחירה, אך משום שאין להם יצר הרע או דילמה, הם תמיד משתמשים בכוחם כדי לבחור בטוב.

כדי להבין היכן בדיוק נמצא החופש האבסולוטי של הבורא, יש להסתכל על הדברים בשני שלבים. לפני בריאת העולם לא הייתה שום מערכת של אילוצים – לא חוקי פיזיקה, לא עולם ולא נבראים. בשלב הראשוני הזה, שבו החליט הקב"ה לברוא את העולם ולהיטיב לנו, הוא פעל מתוך חופש מוחלט שאין בו שום אילוץ. הוא לא פעל "בהתאם" לאילוצים, אלא הוא זה שברא את האילוצים עצמם.

רק לאחר אותה החלטה ראשונית וחופשית לחלוטין להיטיב, הופיעו מעין נגזרות לוגיות "דטרמיניסטיות" של אותה בחירה. כך למשל, כדי שההטבה תהיה אמיתית (כלומר, שנהיה בני אדם טובים הבוחרים בטוב, ולא רובוטים שרק "נעים" להם), חוקי הלוגיקה ומושג "הטוב" עצמו חייבו את הקב"ה לברוא בעולם מנגנון של בחירה חופשית, מה שגזר לוגית גם את האפשרות לקיומו של רוע בעולם.

לסיכום, אין לראות בקב"ה מעין "מחשב מתוכנת היטב" נטול בחירה. ההיצמדות המוחלטת שלו לטוב, לחוקיות הפיזיקלית המוצלחת ביותר ולהלכה ולמוסר, אינה תוצאה של דטרמיניזם עיוור שכפה זאת עליו, אלא תולדה של בחירה חופשית של ישות מושלמת הפועלת בהתאם לטבעה העצמי – שהוא הטוב המוחלט.