קושייה לניסיונות הפירושים האלגוריים למעשה בראשית
בתורה נאמר שעם ישראל מצווה לשבות ביום השביעי, בשבת, כי ביום השביעי הקב\"ה סיים את בריאת העולם. כמו כן, ברור שהדרך ליישב בין מעשה בראשית לבין הידע המדעי שאנחנו מחזיקים כיום על גיל העולם על מליארדיו והאבולוציה היא באמצעות פירוש אלגורי ל\"ימים\" בבראשית א\' ולבריאות שנבראו באותם \"ימים\". אבל כדי להנציח את השביתה של הקב\"ה עם ישראל הצטווה ואכן שומר שבת כל שבעה ימים, ולא כל 7,000 שנים או 1/7 מיליארד שנים או משהו כזה, מה שמראה שאכן התורה התכוונה שהבריאה ארכה שישה ימים ממש והקב\"ה נח ביום השביעי ממש. האם הדבר לא מהווה קושייה רצינית לניסיונות הפירושים האלגוריים לתחילת ספר בראשית?
ממש לא. זו הדרך שלנו לזכור את בריאת העולם. משתמשים בתיאור המקראי כאילו היה אמיתי ובאמצעותו זוכרים את הבריאה.
הרב מסכים לביאור האלגורי הזה?
בהחלט
איך הרב מתמודד עם קביעת חז"ל 'שאין מקרא יוצא מידי פשוטו'?
לא יותר נכון לומר שהוא מתאר ציור של בריאה אלוקית, במקום להגיד שזה תיאור היסטורי אלא שימים הם אלפים?
בס"ד עש"ק את האלקים התהלך נח פ"ג
לפפג' – שלום רב,
אף שבסיפורי התורה הגיב הרשב"א בחריפות לנסיונות של פרשנות אלגורית (מהסוג ל 'אברהם ושרה' הם 'חומר וצורה') – הרי שלגבי 'מעשה בראשית' שהוא מסתרי תורה, יש מקום רב להניח גם פרשנות לא פשטית (וכן כתב באגרות ראי"ה קלד). וכך גם בתארי האלקות מקובלת הפרשנות הבלתי מגשימה, וברור ש'עיני ה' ו'יד ה" הם ביטוי להשגחתו ולכוחו ולא כמשמעות המילולית.
בברכת שבתא טבא, מנשה ברקאי בוך-טרגר
אי אפשר לומר שהימים הם כפשוטם כי איך יהיה יום לפני שיש שמש וירח? מה שמגדיר את היום לא קיים.
בכל מקרה, נראה שמדובר ב7 תקופות. כאשר השבוע אצלנו הוא כנגד 7 התקופות ההם. שבהם נברא העולם.
פאפא,
המקרא לא יוצא מידי פשוטו חוץ מהמצבים שכן. איך הרמב"ם והרמב"ן מתמודדים עם זה? גם הם תופסים תיאורים מקראיים לא כפשוטם המילולי. מעבר לזה, לפעמים הפירוש המילולי אינו הפשט. ומעבר לזה, חז"ל גם יכולים לטעות בפירוש המקרא ובגישתם לפרשנות המקרא.
ממליץ לכל שוללי הפירוש האלגורי לראות מו"נ ח"ב פרק כה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer