שאלה אולי פילוסופית פסיכולוגית

יוצא שאכן אין האדם מסוגל לעשות מעשה אלטרואיסטי כזה או אחר= רווח גופני, ערכי,אידאלי… כולם רווחים המריצים את הרצון לחוסר מסוים. אלא אם, (בעל הסולם): " אם הקב"ה אינו עוזרו אינו יכל לו"- כלומר, רק לאחר שהאדם מפסיק לפתח את הרצון לקבל( האינטרס) ונהנה רק מהמינימום ההכרחי האמיתי לכדי קיום, כדי להדמות לבוראו, אדם= אדמה לעליון ל(השוואת הצורה), אז ורק אז "הקב"ה עוזרו"- כל תבנית קומת האדם משתדרגת והופכת להיות רצון על מנת לתת- אלטרואיסט טהור אמיתי כה' שרק נותן ולא נוטל וכרגע אין יכולת השגה בתבנית זו לאחוז מעשה אלטרואיסט אמיתי-אף חסד של אמת, שנחשב לנתינה הכי שלכאורה ללא תמורה, אך אכן היא גם כן: הרגשתי ,ערכי, שכר רוחני כרווח עתידי. זו גם הנחתו של הרב קוק, בטור 120. וברור שקאנט לא השיג ואף הבין את דרגת האלטרואיזם הטהור האמיתי העל טבעי שהסברנו אלא רק ייחס זאת לצו החברתי הכללי שגם הוא ינטרס משותף. יוצא מכאן, שאכן כולנו אינטרסנטים וזה בסדר כי כולנו נבראנו לקבל את הטבת המטיב העליון, כדברי הרמח"ל שהקדים מעט את פרויד, כי "אין האדם נברא אלא להתענג" ! (אך)- על ה'". וזה עצם הבחירה הלא דיעבדית- להצליח תמיד לדחות סיפוקים ולבחור לחבור לתענוג מותר ולא מאיסור. אך עדין תמיד המוטיב המרכזי שבעצם עצמות האדם הוא- להתענג.

אשמח לשמוע את דברי הרב על כך, תודה.

מה הוסיפו הציטוטים הללו לדיון? אנינאמור לבטל דעתי מפני גדולתו של מישהו מהם? בפרט כשאין בהם של הנמקה פרט להצהרות בעלמא. את דעתי כתבתי, ואיני רואה טעם להתייחס להצהרות מנוגדות.
כשהם מניחים שרק אמונה יכולה להביא לאלטרואיזם, הם לא מדברים על לוגיקה אלא על פסיכולוגיה. אמנם אני לא מסכים גם במישור הפסיכולוגי.