שאלה בהלכות סנהדרין
שלום הרב,
למדתי אצלך במת"ן לפני כמה שנים,
אני מלמדת השנה קצת סנהדרין, כרגע בסוגיה על בית דין שקול, ועלתה לי קושיה שאשמח לשאול בה את דעתך- בדברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין: "אם נחלקו הסנהדרין והוצרכו לסמוך אחד להוסיף על מניינן סומכין מן הראשונה…"
ראיתי שהפרשנים מסבירים שהצורך לסמוך אחד הוא כאשר מת אחד- כפי שמפרש רש"י בסוגיה בדף לז. אבל לשון הרמב"ם 'אם נחלקו', וכן ההדגשה- 'להוסיף על מניינן' גרמה לי לתהות האם אולי הרמב"ם מתכוון כפשוטו- שהסנהדרין צריכים להוסיף עוד אחד מכיוון שהם חלוקים בדעותיהם? ואולי הולכת לפי דעת רבי יהודה שסנהדרין גדולה היא של 70? ואז קיים מנגנון הכרעה אחר במקרה שיש תיקו?
תודה רבה מראש!
שלום ל'.
שמח לשמוע ממך, ולא פחות לשמוע שאת מרביצה תורה.
בפ"א ה"ג הרמב"ם פוסק נגד רבי יהודה (שיש 71). לכן זה לא סביר.
ההסבר אינו דחוק, כי הוא מדבר כשנחלקו בשווה, וציור כזה יכול לקרות רק אם מניינם היה זוגי. איך זה קורה בסנהדרין של 71? זה ייתכן כשלאחד מהם אין עמדה (כשאומר "איני יודע"), או כשאחד מת. במקרה הראשון בנפשות מוסיפים שניים (כי צריך הכרעה של שניים), ולכן בסנהדרין של 23 נשאר רק הציור שאחד מת. בבי"ד הגדול איני זוכר אם יש דין מיוחד. לכאורה גם במקרה כזה יסמכו עוד אחד או יצרפו עוד סמוך אחד לסנהדרין.
חילך לאורייתא,
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer