שאלה בעקבות המאמר 'חוקר ובן ברית'

שלום,
קראתי את מאמרך חוקר ובן ברית. במהלך הדברים עלו שתי נקודות שנראו לי שונות מעט מעמדתך כפי שאני מתרשם כיום.

• הנקודה הראשונה היא מקומה של ההשגחה ביצירת תורה שבעל פה, ובפרט בחתימת התלמוד:

"הטכסט הקאנוני מופקע מרשות מחברו ומשקף את מה שההשגחה העליונה שיקעה בתוכו."
"הלומד הישיבתי מחפש את הסבר המהותי, וזהו הרובד ששיקעה ההשגחה בתוך הטכסט, לפעמים ללא מודעותו של מחברו (ראה מאמרי הנ”ל), ואילו החוקר התלמודי מחפש את ההסברים המיכניסטיים להיווצרותן של ההלכות השונות."
עמדה זו, כמובן, יכולה בקלות לשלול לחלוטין את מקומו של בירור הגרסאות, בשונה ממה שציינת במאמרך הנ"ל. מעבר לכך, אני מתרשם שאינך רואה את יצירת תורה שבעל פה כמלווה ברוח הקודש ובהשגחה כלשהיא, אלא רק בחובתם של חכמים ללמוד וללמד ולבאר את ההלכה, כפי שכלם (הדל?).

• הסיפור על ניוטון:

מסתבר שניוטון יכול היה להאמין שאכן זהו עונש שמגיע לו על עבירה אותה ביצע בעבר, ובכל זאת לחפש הסבר מדעי לנפילתם של עצמים אל כדור הארץ. אלו שני מישורי הסבר שקיימים במקביל, ואין אחד נוגע בחבירו כמלוא נימה. העונש המוטל עליו במישור התיאולוגי מתבצע פיסית על ידי פעולתו של כוח הגרביטציה.[10]
הבנתי שאינך מאמין בהשגחה פרטית, מלבד מקרים חריגים ביותר. אני מניח לפי זה, שכתבת זאת אליבא דניוטון ולא כשיטתך. ועדיין, לא הבנתי את כפילות הרבדים. בשונה ממורכבות בין מישור פילוסופי ומישור פסיכולוגי (יוצא בשאלה וחוזר בתשובה) – כאן לא מדובר בשילוב רבדים, אלא בהקבלה ביניהם. אם הקב"ה לא מתערב בעולם, והגורם החופשי היחיד הוא רצון בני אדם, כיצד נפילת התפוח תהווה עונש.
פתרון אפשרי היה אם היית טוען שהבחירה לשבת בנקודה מסוימת בשעה מסוימת – 'מאת ה' היתה זאת', הכל אתי שפיר. אך אתה ממאן להכניס את נקודת ההשגחה על חשבון צמצום הבחירה החופשית לעיתים!?
תודה!