שאלה בקשר לסדרה בפילוסופיה
שלום,
לא ברור לי אם הבנתי נכון, אך נדמה לי שבשיעור האחרון נאמר כי לא ניתן לבוא בטענות מוסריות לאדם שלדוגמא, מבצע רצח מתוך אמונה אידיאולוגית כלשהי. לדוגמא רצח מתוך מניע גזעני. צריך, כמובן, לעשות הכל כדי למנוע ממנו לבצע את הרצח, ואף להרוג אותו, אך אין טענה כלפיו שהוא פועל באופן לא מוסרי, כי הוא פועל מתוך אמונה כנה בצדקת מעשהו.
לא הבנתי את הטענה. למה לא ניתן לראות באמונתו כשלעצמה דבר לא מוסרי? לא בתוצאה, שהיא הרצח, אלא במניע לרצח. רצח ממניע גזעני הוא לא מוסרי כי האידיאולוגיה שניתן לרצוח על רקע גזעני איננה מוסרית.
לדוגמא, אילו היתה חברה שבה הנורמה היא שזה בסדר לרצוח סתם לשם ההנאה או לרצוח את מי שטוב – לא ניתן היה לטעון כלפיה שהיא חברה לא מוסרית? לא ניתן היה לטעון כלפי כל פרט בחברה שהוא אדם לא מוסרי?
איפה בעצם הגבול?
ואולי לא הבנתי..
זה עניין של הגדרה ולכן לא מעניין. טענתי לא עוסקת במינוח אלא במהות. מהותית אי אפשר לבוא בטענות לאדם שעושה את מה שהוא באמת חושב לנכון. אם תקרא לו "בלתי מוסרי" או לא, זה עניין סמנטי. לתפיסתי ניתן לבוא בטענות לאדם רק אם הוא יודע שמה שהוא עושה אינו ראוי. אחרת הוא אנוס.
תודה
האם זאת אומרת שאתה לא תבוא בטענות להיטלר ? או לפרעה לפני 3000 שנה ? הרי הם עשו מה שהם חשבו לנכון !
אני בכלל לא בטוח שזה מה שהיה נכון בעיניהם. אבל אם יבוא אליהו ויעיד שזה באמת מה שהם חשבו למוסרי וראוי – אז אכן אין לי טענות אליהם.
ולכן בתורה אין כזה עונש "ובאת בטענות אל הרוצח ההוא והבאת ספרי פילוסופיה אל ביתו וקרא כל ימיו", אלא, "מות יומת הרוצח".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer