אמונה באלוהים מובילה לקיום מצוות?

אפתח בהערה. לדעתי, שאלתך דומה למי שאומר אני יודע שלא מוסרי לרצוח, אבל למה לא לרצוח? אם אתה שואל שאלה כזאת פירוש הדבר שאינך יודע באמת שלא מוסרי לרצוח. מי שיודע מבין שאם זה לא מוסרי אז לא ראוי לעשות זאת. אם אתה שואל שאלה כזאת, אז אתה לכל היותר יודע שאנשים חושבים שיש דבר כזה "מוסר" שלפיו אסור לרצוח, אבל אתה עצמך לא יודע ומבין את זה בכלל. הנקודה היא ש'מוסר' מעצם מהותו הוא משהו שיש לקיימו בפועל. לדעת שהמוסר אוסר משהו אינו ידיעה ניטרלית, כמו לדעת שהשולחן שלפניי הוא שחור. הידיעה המוסרית כוללת בתוכה חיוב לבצע (בפילוסופיה אנליטית, זה מכונה טענה פרסקריפטיבית ולא דיסקריפטיבית). לדעתי הוא הדין לגבי מי שאומר שיש אלוהים שנתן מצוות ושואל למה לקיימן. הטענה "אלוהים ציווה X" היא פרסקריפטיבית ולא דיסקריפטיבית, כלומר היא כוללת בתוכה חובת ביצוע. מי ששואל שאלה כזאת, בעצם לא באמת יודע שאלוהים ציווה אלא יודע שיש אנשים שחושבים שאלוהים ציווה. או שהוא יודע שיש מישהו שציווה אבל הוא לא יודע שזה אלוהים (ורק חושב שאחרים  רואים אותו כאלוהים). אלוהים מעצם היותו כזה הוא בעל סמכות ויש תוקף לציווייו. לכן בתורה המילה 'אלוהים' מתארת גם דיינים. לדיין יש סמכות פורמלית, יש לציית להחלטתו מעצם היותו דיין, בין אם הוא צודק ובין אם לאו. זה בדיוק המצב לגבי אלוהים וציווייו. לפירוט נוסף, ראה מאמרי כאן באתר על הכרת טובה פילוסופית.