אתאיזם ומוסר
לפי מה שהסברת על אתאיסט שלא יכול ליהיות עקבי בעקרונות המוסר בגלל שהמוסר הוא אלוקים
האם זה אומר שחייב ליהיות שאם אני מחפש את האמת ורוצה ליהיות דבק בעקרונות המוסר אני חייב להגיע לאמונה באלוקים??
זה שאלה שמאוד מציקה לי אשמח אם תתייחס אליה
לא הבנתי את השאלה. קודם כל, המוסר אינו אלוהים. מה פשר הזיהוי המוזר הזה? מה שאני טוען הוא שהמוסר מתחייב מצו אלוהי והצד השני: שבלעדי צו כזה אין מוסר. כוונתי לומר שכשאתה דבק בעקרונות המוסר אתה מניח במובלע אמונה באלוהים. אבל הניסוח שלך לא נכון: אי אפשר לומר שאם אתה רוצה משהו אתה צריך להגיע לאמונה. זו לא שאלה של רצון אלא של מה אתה באמת חושב. ראה פירוט במחברת הרביעית בחלק השלישי.
אם תרצה לברר יותר, קרא את ההפנייה שנתתי למחברת הרביעית, ולאחר מכן הבהר יותר את דבריך ואת השאלה.
אני אסביר למה התכוונתי
אני לא יכול לסמוך על החשיבה שלי לבד כי אין לי מספיק ידע ואת השכל להבין טיעונים תאולוגים וכו כמו כבודו מה שכן נשאר לי לעשות זה לסמוך על אנשים חכמים שכן הבינו ואת זה אני עושה מתוך רצון להגיע לאמת לא קשור למה שאני חושב
ושאלתי היא כזאת אם אני הולך לפי המוסר האלוקי
בעקביות האם נחשב שאני מאמין באלוקים אפילו שלמשל בתפילה או בכל דבר אחר אני לא ודאי שאני מדבר עם מישהו באמת או שאני עושה את רצון ה ?
או שזה באמת לא מספיק אלא אני צריך להגיע למצב שמציאות הקל ברורה לי במאת האחוזים?
סליחה על הניסוח הלא מהוקצע מסתמא
זה לא נחשב כאמונה. אמונה היא משהו מודע, ולכן גם אם אתה מאמין סמוי אין בכך ערך דתי. כתבתי טורים על אמונות מובלעות, חפשם.
וודאות אין בשום דבר, כולל לא באמונה. אמונה היא מסקנה ככל מסקנה אחרת. אם אתה חושב שיש אלוהים אתה מאמין. לא צריך וודאות בשביל זה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer