אתאיזם ומוסר

אני אסביר למה התכוונתי
אני לא יכול לסמוך על החשיבה שלי לבד כי אין לי מספיק ידע ואת השכל להבין טיעונים תאולוגים וכו כמו כבודו מה שכן נשאר לי לעשות זה לסמוך על אנשים חכמים שכן הבינו ואת זה אני עושה מתוך רצון להגיע לאמת לא קשור למה שאני חושב
ושאלתי היא כזאת אם אני הולך לפי המוסר האלוקי
בעקביות האם נחשב שאני מאמין באלוקים אפילו שלמשל בתפילה או בכל דבר אחר אני לא ודאי שאני מדבר עם מישהו באמת או שאני עושה את רצון ה ?
או שזה באמת לא מספיק אלא אני צריך להגיע למצב שמציאות הקל ברורה לי במאת האחוזים?
סליחה על הניסוח הלא מהוקצע מסתמא

זה לא נחשב כאמונה. אמונה היא משהו מודע, ולכן גם אם אתה מאמין סמוי אין בכך ערך דתי. כתבתי טורים על אמונות מובלעות, חפשם.
וודאות אין בשום דבר, כולל לא באמונה. אמונה היא מסקנה ככל מסקנה אחרת. אם אתה חושב שיש אלוהים אתה מאמין. לא צריך וודאות בשביל זה.