שאלה הלכתית בנוגע למכירת חמץ

בוקר טוב הרב מיכי
 
יש לי שאלה קצת מורכבת בנוגע למכירת חמץ – אשתדל להסביר – אני ממש מתנצל שזה ארוך, פשוט אין לי את מי לשאול בצורה מסודרת ויש המון פרטים שמסבכים אותי.. זה גם ממש בסדר אם תענה רק כשתתפנה, זה לא בוער לעכשיו..
 
לפני כארבעה חודשים אימי ע"ה נפטרה. אבי נפטר לפני כמעט 13 שנה, כך שבעצם עכשיו הדירה שלה בבת ים וכל תכולתה שלנו (אני, אחי ועוד שלוש אחיות: אחותי הגדולה, אחותי מרעננה ואחותי הקטנה). לא העברנו את הדירה על שמנו והיא כרגע משותפת. אחי ואחותי הקטנה גרים בה – אחותי חילונית לגמרי אבל מסכימה לא להשתמש בחמץ בבית, ואחי דתי אבל עם עקרונות רבים משלו שבד"כ דורסים את ההלכה אם יש התנגשות. בין השאר – הוא מסרב עקרונית למכור חמץ כי בעיניו זו פרקטיקה גזענית. כך שאין גם מה לשכנע אותו, ואני גם לא רוצה לכפות על אדם לעבור על העקרונות שלו. 
הבעיה היא שאימי ע"ה השאירה אחריה המון אוכל – היא נהגה להכין כמויות עצומות ולהקפיא לחודשים. אחי ואני אכלנו עד שבת הגדול את כל החמץ הגמור (לחם, עוגות וכדומה), אבל נשארו הרבה דברים מבושלים שהתבשלו בכלי חמץ ושיתכן שחלקם חמץ ממש. נשאר גם קמח (חלקו קמח תופח שנחשב חמץ) ותבלינים וכו'. 
 
אחותי הקטנה הסכימה למכור את החמץ שלה ולא להשתמש בחמץ בבית, אז אין בעיה. הבעיה היתה עם החמץ המשותף לשאר האחים. אחותי הגדולה שהיא דתיה מכרה את החמץ שלה בדירה של אימי כך שזה נפתר. התייעצתי עם רב כלשהו בירושלים (הרב מיכאל עמוס מקריית מנחם) מה לעשות לגבי שאר האוכל, והאפשרות שאחי הסכים לה היתה שהוא ייתן לי את כל החמץ או ספק חמץ שלו במתנה ואני אמכור לגוי (זה מבחינתו בסדר ואני לא מתווכח). יש לי עוד אחות שגרה ברעננה וגם היא חילונית, אבל היא גם הסכימה ברצון בע"פ לתת לי את חלקה באוכל שנשאר בבית.
 
חשבתי שזה הסתדר אבל רציתי לברר יותר בדיוק מה הדרך הטובה ביותר לזכות בחמץ – בעיקרון אמרתי לאחי שאני מגביה כל פריט ופריט וכך עשיתי, אבל אתמול בערב הייתי בבת ים בבית אימי לבדיקת חמץ ובמנחה שאלתי את הרב של בת ים אם זו דרך טובה. הרב אמר לי שזה לא טוב כי הגבהה לא עובדת בחצר השותפים, ושצריך שאחי ואחותי מרעננה יכתבו לי שטר שהם נותנים לי את כל החמץ. אז הם הסכימו וכתבו לי (אחותי שלחה בווטסאפ ואחי נתן לי). הבעיה שנשארה היא שכאשר סיפרתי לרב את הסיפור הוא טען שאחי לא יוכל לאכול מהחמץ אחרי החג כי הוא מתייחס להכל כהערמה בלבד. הרב אמר שאני עצמי כן אוכל לאכול ממנו. הרב מאד מיהר ולא יכולתי ממש לברר איתו למה זה ככה, וגם לא ממש יכולתי להסביר לו למה אחי מתנגד למכירה. אני גם לא ממש בקשר עם הרב הזה, פשוט הוא היה זמין באותו הרגע ולכן שאלתי אותו..
 
אז עכשיו השאלות שלי הן:
 
1. האם לדעתך השיטה שהשתמשנו בה עובדת? אזכיר: אחי כתב לי על דף שהוא נותן לי במתנה את כל מוצרי האוכל שאינם כשרים לפסח וגם את מזון החתולים שיש לו. גם אחותי מרעננה כתבה לי משפט דומה ושלחה לי בווטסאפ. דברים שהם חמץ גמור אני העדפתי לא למכור, אבל נתתי אותם לאחותי הקטנה שגרה בבת ים והיא שמה את זה במכירה שלה (בכל מקרה, גם אם זה הנתינה לא עבדה, זה נחשב במכירה שלי בדיעבד מן הסתם).
2. האם באמת אחי לא יוכל לאכול מהחמץ אחרי החג? לו עצמו זה לא משנה אבל יש נפק"מ בשבילי, כי אם עבורו זה נחשב חמץ שעבר עליו הפסח אז לכאורה גם אני לא אוכל לאכול ממנו, זה לא דין בגברא כמו בישול בשבת.. הוא אכן חושב שכל מכירת החמץ היא סתם פיקציה, מעבר לעיקרון הערכי שלו שלא להיעזר בה.
3. שאלה יותר כללית – את הרב של בת ים שאלתי רק לגבי איך לזכות בחמץ באופן יעיל. לא שאלתי אם השיטה עצמה עובדת (אזכיר שאת זה שאלתי רב אחר, הרב מיכאל עמוס, והוא לא ראה בזה בעיה). האם אני מחוייב עכשיו לפסיקה שלו לגבי זה שאסור לאחי לאכול מהחמץ אחרי הפסח רק בגלל ששאלתי? או שלגיטימי לחפש היתר? כי רק המחשבה שעכשיו נצטרך לזרוק חלק או שזה יאסור לי כלים בבית מלחיצה אותי.
 
אני ממש מתנצל על האריכות ככה בערב פסח, כל הדבר הזה יחד עם הצורך להתמודד עם חג פסח בלי אמא מאד מכביד עלי ואני במצוקה גדולה מכל הסיפור..
 
תודה רבה ושיהיה חג שמח ושקט ומיטיב