שלום כבוד הרב, התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו. מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות. אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים. בנוסף רציתי לדעת האם הרב יכול להזדהות עם אלו שלגמרי מרחיקים את חב"ד וטוענים שהכל שם שטויות

שלום רב. היחס שלי לחב"ד הוא אכן מורכב ונוגע בדיוק בנקודות שהעלית.

מצד אחד, אני בהחלט מעריך מאוד את חב"ד במישורים מסוימים, ובפרט את מסירות הנפש שלהם, מפעל השליחות, גמילות החסדים האדירה והניסיון לקרב יהודים. אני גם רואה ברבי מליובאוויטש אישיות מרשימה מאוד, חכם, ותלמיד חכם מופלג שהיה מסור לכלל ישראל.

מצד שני, הבעיה המשיחית אכן קיימת ומטרידה. לדעתי, האמונה שהרבי הוא המשיח, קל וחומר לאחר שכבר נפטר, היא סתם טיפשות. לגבי החשש לעבודה זרה, כל עוד הם לא מתפללים אליו ישירות, זה לא נכנס לגדר הפורמלי של עבודה זרה, אם כי ייתכן מאוד שיחידים מתוכם חצו את הגבול הזה ומתפללים אליו. למעשה, דומני שיחסם של חלק מהחסידים אליו בעודו חי היה קרוב הרבה יותר לעבודה זרה מאשר יחסם אליו אחרי שמת. התירוצים שנשמעים כיום, כגון שהרבי לא באמת נפטר או ש"לא זכינו" ולכן הוא לא התגלה, הם בעיניי התחכמויות ואפולוגטיקה אופיינית של כתות שנתקלות בעובדות שפורכות את האמונות שלהן.

ואכן, אני סבור שחב"ד היא כת לגמרי. אפשר לראות את המאפיינים הכיתתיים הללו בסגירות העמוקה שלהם, שלמרות הפתיחות כלפי חוץ מנוהלת בשליטה מוחלטת: שליח חב"ד שחי באמזונס יטיס את ילדיו כדי שילמדו רק במוסדות חב"ד, יצרוך רק כשרות של חב"ד, והילדים שלו לא ישחקו עם ילדים אחרים. לכך מתווספת המיסטיפיקציה של המנהיג שכביכול מפענח את רזי הבריאה ולא יכול לטעות, באופן שאינו מאפשר חשיבה ביקורתית פנימית.

לגבי שאלתך השנייה, האם אני יכול להזדהות עם אלו שטוענים שהכל שם שטויות – התשובה היא לא. באופן כללי, החסידות לא מדברת אליי, ובמקרים רבים אני מוצא בה רעיונות עמומים, משחקי מילים והגיגים חסרי תוכן של ממש (נונסנס). אבל ביחס לחב"ד במיוחד, לשבחם ייאמר שבניגוד לחסידויות רבות אחרות, שם כן יש חומר עיוני ולימוד רציני, כמו ספר התניא. יצא לי בעבר לקרוא מאמרים בכתבי עת מחשבתיים של חב"ד, ומצאתי בהם דברי טעם מעניינים מאוד.

לכן, אף על פי שההתנהלות החברתית שלהם ככת והתיאולוגיה המשיחית שלהם הן בעייתיות מאוד בעיניי, אי אפשר לפטור את כל החומר העיוני והמחשבתי שלהם כשטויות.