שני עיבור נחש

שלום הרב,
גישתך לגבי זה שהגמרא לא באה ללמד אותנו זואלוגיה אלא תורה ומוסר מובנת וכן גם הקטע שזה משל וכו אבל איך אפשר לומר זאת על המדרש
"פלוסופוס אחד בקש לידע לכמה הנחש מוליד. כיון שראה אותם מתעסקים זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית, והיה מספיק להם מזונות עד שילדו. כיון שעלו הזקנים לרומי שאלו את רבן גמליאל. אמר ליה: לכמה הנחש מוליד? ולא יכול להשיבו, ונתכרכמו פניו. פגע בו ר' יהושע ופניו חולניות. אמר לו: למה פניך חולניות? אמר לו: שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו. אמר לו: מה היא? אמר: לכמה נחש מוליד. אמר לו: לשבע שנים. אמר לו: מנא לך? אמר לו: הכלב חיה טמאה ומוליד לחמישים יום, ובהמה טמאה יולדת לי"ב חודש, וכתיב: "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה", וכשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה, כך נחש ארור מהבהמה שבעה. כמפני רמשא סלק ואמר ליה. התחיל מטיח ראשו לכותל. אמר: כל מה שעמלתי שבע שנים, בא זה והושיט לי בקנה אחד."
וכן הגמרא בבכורות
"א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניה נחש לכמה מיעבר ומוליד, א"ל לשב שני [שאל הקיסר את רבי יהושע בן חנניה: מהו משך עיבורו של נחש? ענה לו: שבע שנים] והא סבי דבי אתונא ארבעינהו ואוליד לתלת [והרי "סבי דבי אתונא" (חכמי יוון) הרביעו נחשים, והם הולידו כעבור שלש שנים?] הנהו מיעברי הוו מעיקרא ד' {שנין} [אותם נחשים היו מעוברים 4 שנים קודם לכן] והא קמשמשי שמושי? [והרי הנחשים הזדווגו (כאשר חכמי אתונה הרביעו אותם)] אינהו נמי משמשי כאדם [{אין להביא ראיה מכך, מכיוון ש}גם נחשים מזדווגים שלא לצורכי רבייה, בדומה לאדם]. והא חכימי אינהו? [והרי הם (חכמי אתונה) חכמים] אנן חכימינן מינייהו [אנחנו (חכמי ישראל) חכמים מהם]." 
שאי אפשר לומר שהגמרא לא טוענת בהכרח שהמדע האמפירי צודק וקולע לחישובי הפסוקים שלה למרות שהמדע אומר שגג שנה וחצי יכול להיות שני עיבור נחש? וכן התורה כהוכחה היסטורית מתנגש אם דברי הגמרא שחכמי אתונה מצאו שלאחר ג' שנים  מה שאינו נכון?
אשמח לתשובה