תארי הראיות

תודה על המענה המהיר 🙂

אכן אני יכול להבין מה שאתה כתבת בנוגע לרמב"ם.

רק, אני חושב שלא ענית לסוף של שאלתי.
בהנחה שתארים הם רק בהכרה שלנו (פעולות וכו') ולא של העצם האובייקטיבי.
אז כיצד ניתן להסיק מההבנה הזאת להבנה שאנו צריכים התגלות?

לא הבנתי את השאלה.

כיצד אתה יכול להניח מה יקרה אם אין לך שום הבנה במהות הדבר? נראלי השאלה פשוטה.
אתה תוכל לחזות תהליכים עתדיים רק בהנחה שאתה מכיר את הדבר לא?

נראה לי ר"ל אם אין לנו תפיסה בעצמות האלוקים, כיצד ניתן לומר שיש לו מטרה בבריאה ומכאן לצפות להתגלותו, ולהאמין לכזו שמגיעה אליי (מכח זה שאני מצפה להתגלותו).

לא הבנתי מדוע אני צריך להכיר אותו בשביל להניח שאם הוא רוצה ממני משהו עליו לומר לי זאת.
בנוסף, הרי לא מדובר במסקנה באוויר. הגיעה אליי מסורת שהיתה התגלות, ולכן לא מדובר בציפייה אפריורית. המסורת הזאת מתיישבת עם המסקנה שאם הבורא רוצה ממני משהו עליו לומר לי זאת.

הרב כתב במחברת החמישית כמדמוני בעמוד 17-18 ,
שלאחר שאנו רואים שאלוהים יצר את העולם, תכנן אותו והתווה בו את חוקי המוסר – אנו מניחים שהוא רוצה משהו מאיתנו ועל כן הוא צריך לומר לנו.

(אני לא חולק על כך שבהנחה שהוא רוצה מאיתנו משהו אז זה דרוש התגלות, אני חולק על ההנחה- שהוא רוצה משהו מבנ"א).

ואני לא מבין כיצד ניתן לשער שאלוהים רוצה מאיתנו משהו אם אנחנו לא מכירים אותו?!
[להבדיל בשאלה למה אלוהים הרג כל כך הרבה יצורים במהלך האבולוציה, ומדוע היא הייתה תהליך כל כך לא ייצרני. אז הרב עונה שאין אנו מכירים את מהותו]

הרי רק לאחר ההנחה שאלוהים רוצה משהו מהעולם ומאיתנו אז אנחנו יכולים להגיע למסקנה שדרושה התגלות וממילא היהדות נכונה. אך ללא המידע הנ"ל אין לנו אינטרס להאמין להתגלות.

כפי שהסברתי, ההתגלות מגיעה אלינו במסורת. הטיעון האפריורי רק נספח למסורת הזאת.
מעבר לזה, אם X עושה משהו הוא כנראה רוצה ממנו משהו. לא צריך להכיר את X כדי להסיק זאת.
השאריות האבולוציוניות, זו שאלה לגמרי שונה, והסברתי זאת שם. ראשית, זו כנראה תוצאה הכרחית של חוקי הטבע. שנית, טענתי שאם אני רואה שהוא פועל אחרת ממה שאני חושב אז כנראה הראש שלו אחר. אבל הראיה מהמורכבות בעינה עומדת בלי קשר לשאלה איך הראש שלו עובד. ושלישית, לגבי השאריות האבולוציוניות, גם אם נניח שזו בחירה שלו ולא תוצאה הכרחית מחוקי הטבע, אני רואה שהוא פועל אחרת ממה שאני הייתי עושה, ולכן שם מתבקשת המסקנה שיש לו ראש אחר. אבל במצבים שלא ראיתי אין סיבה להניח זאת.

אני חושב שהטיעון האפריורי הנ"ל לא רק שהוא לא נספח למסורת (בטח לא בהצגה שלך במחברת) אלא המצע למסורת מעיין חלומו של מלך כוזר (כפי שכתבת במחברת).

כמו כן,
אני חושב שהאמירה ה"אם X עושה משהו הוא כנראה רוצה ממנו משהו. לא צריך להכיר את X כדי להסיק זאת."

היא גובלת בהגשמה רבה. הרי אלוהים הדאיסטי הוא אחרת לגמרי מאשר גוף שבניסיוננו.
אשמח לדעת מדוע הרב חושב אחרת.

נ.ב
האם הרב חושב שבמידה שמקבלים את הראיה מהטלאולוגיה אז ההבנה שאלוהים רוצה משהו מהעולם גדלה משמעותית?

כתבתי את מה שהיה לי לכתוב. לדעתי הכל ברור ופשוט ואיני רואה מה יש כאן להוסיף.

מושיקו לא טוען שזה מפריך את הראייה, אלא שזה מפריך את המצע שעליו מתבסס האמון במסורת שלנו. האמון מתבסס גם על הידיעה על קיומו של אלוקים ושהוא רוצה משהו מבני אדם.

הבנתי. והסברתי מדוע לדעתי זה לא נכון.