תנאי בירושה

אכן אי אפשר להתנות על ירושה, שהרי הירושה מתבצעת אוטומטית אחרי מותך ולא מכוח מעשה שלך. אתה יכול להתנות רק בדבר שאתה מחולל אותו. לכל היותר ניתן לתת מתנה מחיים. מה שנפסק שבדבר שבממון תנאו על מה שכתוב בתורה קיים – זה רק בתוצאה קניינית של מעשה שלו.
——————————————————————————————
שואל:
מצאתי ברשת שתי נוסחי צוואה:
 http://www.daat.ac.il/DAAT/mishpach/tsavaa2-2.htm
 http://www.daat.ac.il/DAAT/mishpach/tsavaa1-2.htm
האם בגדול הנוסחים האלו בסדר? בנוסף, כתוב שם: "כל מה שאני נותן לזוכים עפ"י שטר זה, הנני נותן במתנה גמורה ושלמה, מהיום ולשעה אחת קודם פטירתי" , לא הבנתי את המשמעות של המילים: "מהיום ולשעה אחת קודם פטירתי". האם הקניין נעשה מהיום? או החל משעה אחת קודם הפטירה? ובנוסף, לגבי הקניין אגב סודר שם, האם באמת צריך להגביה חפץ ולהקנות אותו? או שזה סתם מילים שמבטאים את הגמירות דעת?
בנוסף, האם יש הוה אמינא להגיד שדיני הירושה של חוקי מדינת ישראל מחייבים יותר מדיני הירושה של התורה מכיוון שיש בחוקי מדינת ישראל מעין הסכמה מכללא או משהו כזה?
——————————————————————————————
הרב:
ככל שראיתי הנוסחים הללו בסדר. 
משמעות הנוסח הזה לפי המקובל היא שמעשה הקניין שנעשה כעת מקנה את הגוף ליורש והנכסים מוקנים לו שעה קודם מיתת המוריש (דומני שיש מקום גם להבנה שמדובר בקניין שנבנה בהדרגה מעתה ונחלט סופית שעה קודם המיתה, ואכ"מ).
אכן, יש להגביה סודר. השטר ועדיו רק מעידים שזה באמת נעשה.
 
כמו שאי אפשר להתנות על דיני הירושה כך גם מנהג או דין המלך לא יכולים לשנותם. זה אותו מנגנון.
כעת אני חושב שאולי המלך יכול להפקיע את הממון של היורש ההלכתי אחרי שזה הגיע אליו ולהעבירו ליורש החוקי. אבל ספק אם גם זה אפשרי, כי הוא לא עושה זאת לצרכי המלוכה ולא ברור אם יש כאן דינא דמלכותא. הדבר עדיין טעון מחשבה.
——————————————————————————————
שואל:
האם הנכסים (כולל אלו שטרם באו לעולם) נחשבים ברשותי עד שעה לפני הפטירה, ומותר לי לעשות בהם כאות נפשי? כמו כן, לגבי החלק על רכוש שאין קניין נתפס בו, נראה שלא מצוין לגביו אפשרות ביטול: כתוב – "אני מתחייב לזוכים הנ"ל מעתה, הן בנדר והן בתורת שעבוד, באופן שאני מחויב כבר עתה לשלם כל סכום", האם הנדר והשעבוד ניתנים לביטול במקרה של גירושין למשל? לגבי הסודר, למי הוא צריך להיות שייך, ומי צריך להגביהו? והאם צריך להקנותו בחזרה.
כמו כן, האם הצוואה הזאת תקפה לגבי צאצאים שטרם באו לעולם (או רק עבור אלו שהיו קיימים בעת החתימה על הצוואה).
——————————————————————————————
הרב:
כשמקנים מהיום ולשעה קודם מיתתי, הגוף עובר לקונה והפירות נותרים של המקנה עד שעה לפני מותו. זה המגדיר את זכויות השימוש.
נדר זוקק התרה. שעבוד ככל שאני יודע לא ניתן לביטול. אמנם אם באמת מתרחשים גירושין ניתן לדון שאדעתא דהכי לא התחייב, ואף שלא התנה הרי זה כדברים שבליבו ובלב כל אדם (כמו מוכר נכסיו אדעתא למיסק לא"י, קידושין מט ובתוס' שם). אבל זה נושא סבוך, ואכ"מ.
 
בהקנאה בקניין סודר נפסק להלכה שקונים בכליו של קונה. אפשר דרך אדם שלישי שמקנה את הסודר לקונה כדי שיקנה בו (כמו הרב בקידושין שנותן סודר שלו). אחרי סיום הקניין מחזירים את הסודר לבעליו (אלא אם אינו רוצה בו).
 
יש בעיה להקנות לעוברים ובוודאי לכאלו שאפילו לא עוברים עדיין (מקנה למי שלא בא לעולם). יש לזכור שהקניין נעשה עכשיו.
——————————————————————————————
שואל:
אני לא מכיר איך נהוג להסדיר את ענייני חלוקת הירושה במגזר הדתי, אבל האם באמת נהוג שרק הבנים יורשים ושהבכור יורש פי 2? או שמא נהוג שהירושה מתחלקת לפי החוק הישראלי (ואז יוצא שהאישה והבנות מחזיקות בגזל את נכסי הבנים – אלא אם הם מוחלים)?
——————————————————————————————
הרב:
יש המחפפים ומשאירים זאת לחוק. אבל על פי ההלכה זה לא תופס (כפי שהסברתי). כמובן שאם החוק מתבצע והיורשים מוחלים זל"ז על חלקם אז אין בעיה. הבעייה היא אם מישהו מהם לא מוחל ואז האחרים גזלנים. מי שרוצה לוודא שיהיה תקף על פי ההלכה נותן מתנה מחיים כמו השטרות שראית.