תפילה
1.הרב כותב בספר השני בטרילוגיה שלפי האינטואיציה שלו אנשים מרגישים שהתפילה משעממת כי הם לא חושבים שהתפילה מועילה. בפועל אנחנו רואים דווקא הפוך – במצבים קשים כשמתפללים על אדם קרוב אנשים דווקא כן מתפללים. אני רואה פה דווקא שכשאנשים מרגישים שהכל טוב אצלם אז אין טעם להתפלל כי הם "לא צריכים את אלוהים", אבל כשהם צריכים אז הם מרגישים גם צורך להתפלל.
2. אם תפילה לא מועילה כמו שהרב אומר – מדוע הנביאים שהיו באנשי כנסת הגדולה תקנו בכלל תפילה?
3. הרב מביא את המשנה בברכות (ט,ג) ומוכיח משם שהחילוק של "נס גלוי" ו"נס נסתר" אינו נכון משום שבזמנו מקרה האשה המעוברת הוא נס נסתר שגם הוא אסור לפי היוצא מהמשנה הזאת. מדוע אי אפשר להגיד שהחילוק הוא בין תפילה על דבר שכבר ארע לבין דבר שיארע? כלומר שכל המקרים המדוברים במשנה הם דברים שכבר אירעו בעבר ואותם אלוהים לא משנה, אלוהים משנה רק דברים בעתיד ועליהם כן מותר להתפלל..?
4. הערה: בסוף הפרק על התפילה הרב מדבר על הבעייתיות בתפילה ועל כך שאולי צריך להגיד שרק במצבי קיצון שאין ברירה מותר להתפלל. לאחר מכן הרב שואל על איך מותר לבקש בתפילה בקשות ועונה שאולי אפשר להתכוון להתפלל בשביל אנשים אחרים… יש אמירה נפוצה שמבקשים בלשון רבים דווקא בגלל שאמורים להתפלל על צרכי הרבים ולא על צרכי היחיד (אני חושב שהמקור נמצא בכוזרי).
- כמו שנאמר "אין אתאיסטים בשוחות". כשאדם פוחד הוא מחפש עוגן להיתלות בו. העובדה היא שאחרי כן בד"כ לא נשאר מאומה מכל ההתעוררות הזאת.
- בעבר נראה שכן הייתה מעורבות. כתבתי על כך לא פעם כאן באתר.
- כי אין חילוק כזה. מה שיארע כבר אירע. שהרי בהינתן הסיבה יוצא גם המסובב. אז מה ההבדל?
- אולי. העליתי גם את זה.
בלי קשר לשאלה,
1. האם הם מאמינים סמויים. ז"א האם נכון להם יהיה לסמוך על האינטאוציה הבסיסית הזאת של משהו מעליהם כדי להאמין בזה. או שזה לא יהיה רציונלי להאמין באלוקים בעקבות זאת.
אני לא מדבר על ההתערבות שלו בעולם ואם נכון להתפלל או שלא. אלא על עצם הקיום.
לא יודע. אפשר שיש כאלה ויש כאלה. כל אחד מחליט לעצמו מהי האינטואיציה שלו. המטיפים הדתיים מעדיפים לראות בזה אמונה סמויה, אבל הוא אשר הערתי: אני לא בטוח בזה בכלל. מדוע להעדיף את האמוה בשוחות על פני האתאיזם שמחוצה להן?!
1. זה עדיין לא עונה על התאוריה שהצעתי. הצעתי שבזמן שאותם אנשים צריכים משהו אז הם מרגישים צורך לפנות לה', וכשאין להם צורך חזק אז הם לא מרגישים צורך לדבר עם ה'. מניח שזה עניין של אינטואיציה ומה האינטואיציה אומרת לנו שההנחה שלהם. (רק אוסיף שהרב נוהג להגיד את החידוש על יונה הנביא בהקשר לקיקיון שאנחנו ישר מכניסים לו מחשבה מראש קרימינלי, השאלה היא אם פה זה לא אותו מקרה שאנחנו נוטים לחשוב בראש קרימינלי כשאנו אומרים שאותם אנשים עושים זאת רק משום פחד.)
2. כוונתי בשאלה הייתה שאם הנביאים תקנו את התפילה – סביר להניח שהם היו יודעים שיורדת רמת ההשגחה והיו אומרים על כך משהו. נראה שההפך הוא הנכון והם דווקא תיקנו נוסח לתפילה. אני לא כל כך בקיא בנושא, אבל אני יודע שהרב שרקי נוהג להגיד שאנשי הכנסת הגדולה תקנו את התפילה כ"מעין נבואה".
3. לפי שיטת הרב ה"פאנץ' " במציאות זה הבחירות השונות של האדם. כלומר במצב נתון X האם הוא בחר Y או Z (בתיאור פשטני). כלומר שהאדם יכול לשנות רק את מה שיקרה בעתיד ולפעול למען כך. וכן אלוהים על פי הרב יודע מה קרה בעבר, אבל העתיד הוא לא יודע מכיוון שמעורבות בו החלטות של בני אדם. אפשר היה להגיד שמה שהיה בעבר כבר ארע ואין ממנו דרך חזרה, לעומת זאת במציאות העכשווית (בהווה) שהיא ברת שינוי ביד האדם , גם אלוהים מתערב ומחליט לפעמים.
1. תיאוריות יש הרבה. אין לי מה להוסיף מעבר למה שכתבתי.
2. כתבתי שלפי הצעתי המציאות השתנתה. אין לי מה להוסיף.
3. ודאי שאלוקים יכול להתערב, אבל השאלה האם הוא עושה זאת. הוא יכול גם להתערב לשנות את מין העובר גם אחרי 40 יום. זה עבר כמו שזה עתיד. ושוב, כתבתי את זה.
סליחה על החוצפה.
האם כבוד הרב מתפלל?
ואם כן
טקסס בלבד? או עם כוונה?
שיטתי מתוארת כאן באתר וגם בספרי הטרילוגיה. קחנה משם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer