תקנת הברכות

בפשטות אין כאן 'לא תישא', שהרי כשמברכים נשיאת השם אינה לשווא. ואכן יש מהראשונים שהבינו מהאי טעמא שברכה לבטלה אינה איסור תורה אלא דרבנן. אבל גם לשיטת הסוברים שזה איסור תורה, זה מפני שברכה לבטלה היא נשיאת שם לשווא. אבל ברכה שאינה לבטלה ודאי אין בה נשיאת שם לשווא גם בלי תקנת חכמים לברך.
לא הבנתי מה הקשר ל"לא תסור" ומהי שיטת הגאונים שאתה מדבר עליה.