הטיעון הפיזיקו-תאולוגי

עובדתית, תאוריות מדעיות נוכחיות החליפו אחרות שהתבררו כשגויות. אם ניקח את הפיזיקה, אז התאוריה של איינשטיין החליפה את של ניוטון שהתבררה כשגויה. וגם תאוריות העבר שהוכחו כשגויות, החליפו תאוריות אחרות שגם הן שגויות (למשל ניוטון החליף את התאוריה של קופרניקוס). בסך הכל יש המון תאוריות שנזרקו לפח בגלל חוסר ראיות אמפיריות. גם קון מדבר על מהפכות ועל אנומליות בתאוריות, ואז בצורך להחליף אותן, ובסך הכל יש זהו דפוס היסטורי-מדעי מוכר.

לחלק השני אני לגמרי מסכים- אם אין סיבה טובה לחשוב שמישהו משקר לי על השעה, אאמין לו. בדומה, אם אין לי סיבה טובה לחשוב שאלוהים לא קיים (ויש לי סיבות טובות לחשוב שכן) אז אחזיק בעמדה הזו. הטענה שלי היא רק כלפי ההשוואה לתהליך האבדוקציה כחיזוק- מתברר שבדרך כלל תהליכי האבדוקיה מובילים אותנו לטעויות, ולכן לא הייתי מסתמך עליהם שלא בהקשר מדעי-ניסיוני. בתאוריות מדעיות אני כן אחזיק ואאמין, שכן הן אוששו ולא הופרכו לבנתיים.

אלו דברי הבל. אף אחת מהתיאוריות הללו לא התבררה כשגויה. כולן נכונות עד היום. אלא שיש תחומים שבהם דרוש תיקון ועשו אותו. כך מדע מתקדם.
זה שאין סיבה להניח שמישהו משקר לך הוא עצמו תוצאה של אינדוקציה.

אסיט את הדיון מההקשר האמוני לעבר פילוסופיה של המדע בהקשר של תאוריות שגויות
לא הבנתי את הטענה שכולן נכונות עד היום. בהגדרות שלי, תאוריה מדעית היא אוסף פסוקים שמתארים את העולם ומביאים ניבויים שיכולים להיכתב גם בצורה מתמטית. רוב הנוסחאות של ניוטון לדוגמה אינן מתארות את העולם. V לא שווה v1+v2, הנוסחא קצת יותר מורכבת וכוללת גם את מהירות האור ואת זאת איינשטיין תיקן. כך לגבי רוב אם לא כל התאוריה של ניוטון. זה נכון שישויות בתאוריה קיימות (למשל כוח המשיכה) אבל אני מתקשה להבין מה בדיוק מהתאוריה נשאר נכון גם היום.

ברור לי שכך מדע מתקדם על ידי תיקון האזורים בהם התאוריה הקודמת שגתה. אך היא אכן שגתה ולא קלעה לאמת, ולכן מה המשמעות לומר שהיא נכונה גם כיום?

עזוב את ההגדרות. המכניקה של ניוטון לגמרי נכונה גם היום. אחרי זמנו התברר שבמהירויות גבוהות או בסקלות מאד קטנות דרושים תיקונים. זה הכל. העובדה היא שעעד היום ברוב מוחלט של היישומים משתמשים במכניקה של ניוטון ולא בקוונטים וגם לא ביחסות. זו ראיה מצוינת לכך שהמדע עובד.
אתה יכול להסיק מכאן שאולי בעתיד נגלה שאלוהים שברא את העולם עשה זאת ביד שמאל, אבל בגדול מסקנות מדעיות הן בד"כ נכונות. ובוודאי עקרונות יסוד כמו עקרון הסיבתיות.

המדע בהחלט עובד, השאלה היא האם הוא נכון
לפחות בקורס שאני לקחתי (באוניברסיטה הפתוחה), מדברים על ניתוק הקשר שבין אמת להצלחה, ואכן קשה להראות שהצלחה אומרת משהו על הנכונות או האמיתיות של תאוריה מדעית. במיוחד בקשר לטיעון הנס של פאטנם, שהערעורים עליו גרמו לו עצמו לחזור בו מהטיעון
בכל אופן, זה דיון קצת רחב (ריאליזם במדע) והפתרון שאיכשהו נשמע סביר הוא "לבחור" בריאליזם סלקטיבי. למשל ריאליזם ישי- אמונה בישים במדע, אך החוקים למשל לא מתארים את המציאות.
האם אתה מכיר טיעון טוב לריאליזם מדעי ויכול להפנות אותי לאחד כזה?

בכל מקרה, ענית לי על השאלה על אלוהים אז תודה רבה!

במחילה, כל אלו הם קשקושים של פילוסופים. אנשי מדע רובם ככולם מבינים שהם מגלים את האמת על העולם (או לפחות מתקרבים אליה אט אט).
לשאלת הריאליזם המדעי יש ניסוחים שונים (אלו כמה שאלות שונות). לאחת הגרסאות שלה יש לי טיעון שלדעתי הוא מוחץ. תוכל לראות אותו בטור 426.